ניצבים-וילך: משטרת ישראל, מה עם אמון הציבור?

משטרת ישראל צריכה להקדיש יותר זמן לטיפול בנושאים הבוערים ופחות בספינים תקשורתיים רדודים. רק בדרום קוריאה ובמקסיקו אמון הציבור במשטרה נמוך יותר מבישראל, נו, אז יש לאן לשאוף

נדב שטראוכלר | 19/9/2014 11:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ניצב שפורש במפתיע, תת ניצב וסגן ניצב חשודים בהטרדה מינית, פרשת רונאל פישר והשוחד לכאורה ביחידת העילית להב 443, ספינים, מסעות יחסי ציבור ועוד אינספור פרשיות של שוטרים (שלכאורה) סרחו. זאת המנה העיקרית (עד כה) שסיפקה לנו משטרת ישראל בשנה הנוכחית.

עוד כותרות ב-nrg:
- צפו: כך מענישה אופנוענית את מי שמלכלך
- תושבי סקוטלנד החליטו: לא רוצים עצמאות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

באופן אירוני, בשבת הקרובה יקראו בבתי הכנסת את פרשת ״ניצבים״, שלעתים נקראת לבד ולעתים באיחוד עם הפרשה שעוקבת אחריה - ״וילך״. אך כמו בסדר הפרשיות השנה, גם במשטרת ישראל, בין ״ניצבים״ לבין ״וילך״ יש פער. בימים אלה הם לא הולכים ביחד.
 
צילום: אדי ישראל ודני מירון
פינטו וארביב. ''להקדיש יותר זמן לטיפול בנושאים הבוערים ופחות לאיזו שאכטה של סלב שהופכת לספין תקשורתי רדוד''. צילום: אדי ישראל ודני מירון
צילום: פלאש 90
עו''ד רונאל פישר. ביום שהמשטרה תטפל בכל אזרח בצורה שווה מבלי לחשוב על מסע היח''צ שיגרור אותו מעצר, היא תזכה לאמון רב יותר''. צילום: פלאש 90

בשנה האחרונה, מלבד פרשיות השחיתות במשטרה, אנו עדים לתופעה של מעצרי חשודים שנראה שנעצרים שלא בהכרח בשל מעשיהם, אלא אולי דווקא בגלל שמם ומעמדם: מאייל גולן, דרך סלבריטאים שצורכים מריחואנה והמשטרה דואגת לעשות סביבם פסטיבל תקשורתי, ועד לידוענים אחרים ש"משטרת יחסי הציבור של ישראל" דואגת שכלל אזרחי המדינה יידעו שהם בחקירה, לעתים עוד לפני שהחשודים יודעים מכך. ברובם המכריע של המקרים, מה שהתחיל בקול תרועה תקשורתית רמה, מסתיים בקול ענות חלושה.

התקשורת ממלא תפקיד חשוב סביב פעילות יחסי הציבור של משטרת ישראל - בחשיפת הנושאים הללו מחד, אבל גם בריסון ובאבחנה מאידך, בין אם מדובר בפרשייה רצינית ובין אם מדובר בעוד ״זאב זאב״ משטרתי.

אז נכון, ישנן בעיות תקציביות. ונכון, קשה עד כמעט בלתי אפשרי להחזיק גם צבא חזק וגם משטרה איכותית. אבל מכאן ועד לעובדה שאמון הציבור במשטרה בשפל, ושמפגש של אזרח שומר חוק עם שוטר, מביא עמו בדרך כלל חשש גדול ורתיעה, המרחק הוא רב. וזה נאמר לפני שדיברנו על המוקדניות (ע״ע פרשת שלושת הנערים שנרצחו) ועל חוסר הטיפול המשווע בתלונות הציבור.

משטרת ישראל צריכה להקדיש יותר זמן לטיפול בנושאים הבוערים ופחות לאיזו שאכטה של סלב שהופכת לספין תקשורתי רדוד, ובפרשת השבוע עוסקים בדיוק בנושא הזה -
השוויון בין האזרחים בפני האל ובפני החוק: "אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך, מחוטב עציך עד שואב מימיך".

ביום שהמשטרה תטפל בכל אזרח (פוליטיקאי/מתנחל/בדואי/ידוען/אזרח מהפריפריה וכל עמך ישראל) בצורה שווה מבלי לחשוב על מסע יחסי הציבור שיגרור אותו מעצר, היא תזכה לאמון רב יותר ותהפוך את האזרחים לרגועים ושקטים, לפחות יותר מהמצב הקיים.

בינתיים, מבדיקה שנערכה כבר בשנה שעברה מדד שביעות הרצון הראה שמתוך כלל המדינות החברות ב-oecd רק בדרום קוריאה ובמקסיקו אמון הציבור במשטרה היה נמוך יותר מבישראל. נו, אז אולי בכל זאת יש עוד לאן לשאוף.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

פייסבוק