פסיקת בג"ץ: דמוקרטיית היד הקשורה
כפי שהסביר השופט גרוניס בדעת המיעוט, הפסיקה קושרת את ידיה של הרשות המחוקקת ובעצם של הדמוקרטיה הישראלית
בשנת 1994, בעתירה של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, הנחיל ברק משפט בעל מסר משמעותי שעתיד להיות מצוטט שוב ושוב באינספור הזדמנויות: "לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורות לאחור. חרף זאת, ידה של הדמוקרטיה על העליונה, שכן שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט מהוות מרכיב חשוב בתפישת ביטחונה."ואם היה נדמה למישהו שמדובר באמירה מעורפלת, הרי קודם לדימוי היד הקשורה הבהיר ברק כי "בטחון המדינה אינו יכול לקבל את מלוא ההגנה, כאילו אין זכויות אדם. נדרש איזון עדין ורגיש. זהו מחיר הדמוקרטיה. זהו מחיר יקר, אשר כדאי לשלמו. הוא מחזק את כוחה של המדינה. הוא נותן טעם למאבקה".
בראיון פרישה מעורר הדים בשנת 2006, התנדב השופט בדימוס מישאל חשין לתרגם את אמירתו של ברק בלשון חריפה שעוררה סערה: "השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם. אני לא מוכן. הוא חושב כך, אני חושב אחרת. לשמחתי הרבה אני הייתי ברוב."
לכל דמוקרט ברור שדמוקרטיה משתקפת, בין היתר, באיזון ושקלול מתמידים בין ערכים שונים שהמפגש ביניהם מעורר מתחים. זכויות וחרויות הפרט מתנגשות לא אחת בצרכים ביטחוניים ולאומיים שונים של כלל הציבור דוגמת הסדר הציבורי, בטחון המדינה וכיוצא באלה. הוויכוח מתנהל כמובן על האופי והתכנים הראויים של האיזון בין הערכים.
נראה שהבחירה
על רקע זה, כדאי לשים לב לאמירתו של הנשיא הנוכחי אשר גרוניס שנותר בדעת מיעוט. לטענתו, הפסיקה הדרמטית הזאת של דעת הרוב כמעט ולא מותירה לרשות המחוקקת מרווח פעולה. הרשות שנבחרת על ידי הציבור בדיוק כדי לנסח ולעצב את הנורמות המחייבות נותרות כאן ללא כלים. מה כבר יכולה לעשות רשות מחוקקת שמעשיה נפסלים באותו נושא בפעם השנייה? בתרגום חופשי זה אומר שאולי לא עוד רק ידה האחת של הדמוקרטיה קשורה לאחור, אלא שתי ידיה או לפחות כמעט
שתי ידיה.
מי שמעריך שככל שקשירת הידיים חזקה יותר כך הדמוקרטיה גדלה יותר טועה טעות מרה. במקום שהדמוקרטיה תפעיל ברגישות את מנגנוני הדמוקרטיה המתגוננת, הפסיקה אתמול מנטרלת מנגנונים אלה במידה רבה. ובמקום שאין דמוקרטיה בעלת יכולת התגוננות, לא תהיה דמוקרטיה ואולי לא תהיה מדינה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם