החיסול בחברון מוכיח: אין תחליף למגע עם השטח

בניגוד לחטיפתו של גלעד שליט, במהלכה גיששו השב"כ וצה"ל בעלטה, במקרה רצח שלושת הנערים הגיע סוף הפרשה לסיומו הצפוי בתוך 100 ימים מהחטיפה. מהלך פענוח הפרשה וחיסול הרוצחים מוכיח: רק נוכחות בשטח יכולה להביא לתוצאות כאלו

עמיר רפפורט | 23/9/2014 12:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
זה לקח אמנם שלושה חודשים, אבל סופם של מרוואן קוואסמה ועמאר אבו עיישה, שחטפו ורצחו את הנערים מגוש עציון, היה ידוע מראש. מותם בקרב עם לוחמי ימ"מ ביום שלישי לפנות בוקר היה תוצאה כמעט בלתי נמנעת של החטיפה. סגירת המעגל בקרב שאירע בחברון שמה קץ לפרשה: כל מי שהיה מעורב בחטיפה או בסיוע להסתרת גופות הנערים, נעצר או נהרג בתוך כמאה ימים מהחטיפה.

עכשיו כבר ברור כי החוטפים החליטו לרצוח את הנערים רק בגלל הסתבכות החטיפה מבחינתם. אולם זהו השיעור מרכזי מהדרך בה הסתיימה הפרשה: למרות ההשקעות האדירות של צה"ל והשב"כ  במערכות מידע ממוחשבות ובטכנולוגיית האזנות (המכונה בשפה המקצועית סיגינט), אין עדיין תחליף מלא לשליטה מוחשית בשטח. זהו כוחו של המודיעין שמושג באמצעות הפעלת סוכנים ומחקירות של אינספור חשודים, שתורמים עוד ועוד פיסות מידע שמצטרפות לכדי פאזל מודיעיני.
  
צילום: דובר צה''ל
הבית בו חוסלו המחבלים. סוף ידוע מראש צילום: דובר צה''ל
צילום: EPA
החיפושים בחברון. עבודה סיזיפית של החוקרים צילום: EPA

קל להצביע על ההבדל התהומי בין חטיפת הנערים בגוש עציון וסופה (העצוב), ובין פרשת חטיפתו של גלעד שליט לרצועת עזה. במקרה חטיפתו של שליט גיששו השב"כ וצה"ל במשך חמש שנים בעלטה, מבלי שהיה להם מידע מדויק על מקום הימצאו, או איזשהי יכולת לבצע פעולת חילוץ.

פרשת חטיפת הנערים, לעומת זאת , באה לידי סיום והחוטפים נעצרו או שנהרגו, בזכות העובדה שהשב"כ וכוחות הביטחון נמצאים מאז מבצע חומת מגן בכל נקודה ברחבי יהודה ושומרון.

עכשיו כבר אפשר להגיד כי הפענוח של הפרשה לא הגיע באמצעות "ידיעת זהב", אלא בזכות עבודה סיזיפית מסביב לשעון של צוותי שב"כ וצה"ל, שפעלו במשך שלושה חודשים רצופים. גם בעיצומו של מבצע "צוק איתן" הצוותים אלה לא פורקו, כדי לא לאבד את הקשר המודיעיני ואת עקבות הרוצחים, שהיו במנוסה תמידית.

ב-15 השנים האחרונות השב"כ הוא גוף מודיעין מהמובילים בעולם, אשר עוסק בעיבוד ממוחשב של כמויות מידע מודיעיני אדירות. אבל כמעט כמו תמיד, הפענוחים הגדולים מגיעים בסופו של דבר מהסוכנים הפרוסים בשטח או מחקירות של חשודים שנעצרו על ידי כוחות הביטחון. הפענוח בפרשה זו היה קשה במיוחד, משום שבחברון יש לא פחות מ-20 אלף פעילי חמאס , מתוכם 4,500 שכבר ישבו בבתי כלא ישראליים בשלבים כאלה או אחרים בחייהם.

רבים מהחמאסניקים של חברון הם בני חמולת קוואסמה, שמגוננים אלה על אלה. למרבה המזל, זו לא הייתה הרמטית: כפי שפורסם כבר, חוסאם, קרוב משפחתו של מרוואן קוואסמה, שנעצר שבועות לפניו, סיפק לחוקרים את קצות החוט במרדף הדרמטי. בימים האחרונים נעצר במסגרת החקירה סייע נוסף של החמולה, שהוביל את השב"כ ממש אל המחבוא של החוטפים. 

בסופו של הסיפור, מרוואן קוואסמה ועומר אבו עיישה נעו ונדו עד ליומם האחרון, אך נשארו באיזור חברון שהיה תחת מעקב מודיעיני "צפוף" באינספור אמצעים. כאשר נודע מקום הימצאם, הזמין השב"כ את הימ"מ לבצע את המעצר, כיחידה המיומנת ביותר למשימות כאלה. למרות הכל, גם להבא תמשיך מערכת הביטחון להעניק את מירב התקציבים (וכן תשומת הלב) לאמצעי האיסוף האלקטרוניים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמיר רפפורט

צילום:

עורך ומו"ל Israel defence, הפרשן הצבאי של nrg, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק