תושבי דרום ת"א, צאו לרחובות
חונטה משפטית מעדיפה ערכים מעורפלים על פני זכויותיכם הפשוטות, והממשלה מפחדת לצאת כנגדה. אם תכבשו מחדש את גינת לוינסקי, משהו ישתנה
אם חשבתם שפסק הדין התקבל בבג"צ ברוב דעות של שישה מול שלושה, ששלושה שופטים היו בעדכם במשמע - ובכן, מצטער לאכזב אתכם. כל התשעה הסכימו על העיקרון שלפיו סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות נוגד את 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו' והמשמעות היא שהוא איננו חוקתי ודינו להיפסל. כלומר, נפסק פה אחד שהחוק המגן על תושבי ישראל מפני פגיעתם הרעה של זרים שהסתננו לישראל נוגד את ערכיה החוקתיים. הנשיא גרוניס והשופט הנדל חלקו על שופטי הרוב רק בשאלת הזמן הראוי להחזיק מסתננים במשמורת מנהלית.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בפסק הדין אין התייחסות רצינית למצוקותיכם, אין הסתמכות על שטחה המצומצם של המדינה ויכולת הספיגה המוגבלת שלה, אין התייחסות להרכב המסתננים (גברים צעירים בגילאי צבא ולא משפחות הנמלטות מאימת המוות) וגם לא לאפשרות יישובם בערי אוהלים בסמוך לגבול כפי שעשו תורכיה וירדן לפליטי סוריה ועיראק.
הנחתום שהגיש לפיכם את העיסה שלפיה הערך של הגנה על תושב ישראל מפני סכנה דמוגרפית נסוג בפני ערכים יפים מאד ומעורפלים מאד, הוא פרופסור א' ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שליט מדינת ישראל לשהווה ועמוד האש לשעתיד, He who must be obeyed"". האיש שלדידו שלטון החוק נסוג מפני "עליונות המשפט", ושהותיר אחריו וותיקן משפטי ענֵף הכולל את בית המשפט העליון, פרקליטות וסנגוריה הציבורית, הקליניקות המשפטיות בפקולטות למשפטים וארגוני הסמול - כולם נראים וחושבים אותו דבר וכולם ממומנים מכספי המסים שלכם.
החברה בישראל מצאה עצמה אסורה בעבותות לערכים שאינם שונים בבסיסם מאלה של הקיצוניות שבחצרות היהדות החרדית האשכנזית, והייתה לחברה גלותית ועייפה, כפופה ומושפלת עיניים, עתירת ריסונים ואיסורים ושבוייה בקללת התקינות הפוליטית – הציונות נעקדה על מזבח השקר הקוסמופוליטי.
ממשלת ישראל - ממשלת ימין ציונית אני מזכיר - מתנהלת בהססנות וכמי שכפאה שד אל מול בית המשפט והיא הודפת, פעם אחר פעם, את ניסיונות הכנסת להשיב את האיזון בין שלוש הרשויות, זאת מתוך חשש משתק, שמא תצטייר בעולם כמי שפוגעת בעצמאות בית המשפט. הממשלה המפוחדת בזה לכם ולאלקטורט שלכם, שכחה שאתם העתודה הציונית של מדינת ישראל ועל כך ראוי שתיתן את הדין ביום הבוחר.
כשחשבתי על ההתעללות שאתם חווים, נזכרתי בסבתא שלי שתמיד אמרה שאם אתה לא לוקח את מה שמגיע לך, אף אחד לא יתנדב לתת לך. עם התובנה הזאת היא הצליחה לא רע בחיים, למרות שהסיכויים נטו לרעתה. למעשה, הסיכוי שלה להצליח לא היה גבוה בהרבה מסיכוייה של הכלבה לייקה לחזור בחיים מהטיסה המאוישת הראשונה לחלל, אך סבתא שלי מרים לא היססה להוביל תהלוכה כועסת של תושבי שכונת שעריים באביב 1950, במחאה על כך שהשכונה לא חוברה לרשת התאורה הססגונית לקראת יום העצמאות כיתר שכונות העיר רחובות. "רחובות לא תואר אם שערים לא תואר", הכריזה סבתא שלי והושיבה את המפגינים על הכביש ברחוב הראשי של העיר. התוצאה: שכונת שערים מצאה עצמה מוארת כדבעי ותושביה חגגו שמחים וטובי לב את יום ההולדת של מדינת היהודים.
שאלתי את עצמי מדוע אתם לא מבינים היום, את מה שסבתא שלי הבינה לפני כ-60 שנה. נפלא ממני מדוע אתם לא יוצאים כולכם לרחובות תל אביב ועוצרים אותה מלכת, אין יוצא ואין בא, עד שחדרי ילדיכם לא ידמו להם כבית סוהר ועד שהוריכם ירגישו מספיק בטוחים לפתוח את דלתות הפלדה ולצאת החוצה אם לקניות אם סתם לשאוף אוויר, משוחררים מהאימה ומהפחד.
במה אמורים הדברים? בכיבוש
5,000 מפגינים יעשו את העבודה (אתם יכולים להוציא כמות כזו לרחוב) והם כבר ימשכו 50,000 אוהדים מכל הארץ (כולל אותי ובני משפחתי ומכריי). שבו בגינת לוינסקי שלושה ימים והודיעו לממשלה שאם היא חפצה במסתננים שתתכבד ותיקח אותם לשכונות המוזרות והריקות של הסמול בתל אביב ותשכן אותם בדירותיהם, שגם אם תביטו כה וכה לא תמצאו בהן ילדים. יש גם די והותר בתי מידות בשכונת רחביה הירושלמית, מקום מושבו של הוותיקן המשפטי – שיריחו גם הם את ריח ההפרשות בחדרי המדרגות.
ואחרון אחרון, דעו שהסמול זיהה את התרעומת (המוצדקת) שאתם חשים בשל הפקרתכם והוא זומם לחדור דרך הפרצה הזו על מנת לנסות להרחיקכם מהציונות - השגיחו בזה והיזהרו מזה!
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם