יום הקשיש הבינלאומי: על ברכת הזקנה

תשומת הלב החשובה למצבם של קשישים הסובלים מעוני ובדידות אינה צריכה לטשטש את הברכה הגדולה שזכינו לה בדור הזה, בו נוספו לנו שנות חיים ארוכות

פרופ' יצחק בריק | 1/10/2014 10:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
יום הקשיש הבינלאומי מצוין ברחבי העולם היום, 1.10.2014. זה הוא יום שהוכרז על ידי האו"ם, במטרה להעלות את המודעות לנושא הרווחה של הקשישים בעולם.

בבואנו לעסוק בנושא ההזדקנות, הזקנה והזקנים, אנו רגילים להציג את הפן הקשה והכואב שבזקנה. בכלל זה את המחלות התוקפות את בני האדם עם הזדקנותם, את העוני שהוא נחלתו של חלק לא מבוטל מהזקנים, את בעיית הבדידות שמכבידה על רבים, את תופעת האפליה הקיימת לגבי הזקנים וכן הלאה.



עוד כותרות ב-nrg:
דעה: בג"ץ מחזיר אותנו אל ימי המנדט
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

נראה לי שביום הקשיש הבינלאומי מן הראוי להצביע על החלק האחר של הזקנה. המתנה הגדולה ביותר שניתנה לנו בדור הזה היא הארכת החיים. תוחלת החיים הממוצעת (מלידה) של הגברים בישראל היא כ- 80 שנים ושל הנשים כ- 84 שנים. תוחלת חיים זו היא מהגבוהות בעולם: בין הגברים היא זהה לזו שביפן ובאיטליה, הנחשבות למדינות הזקנות ביותר בעולם, ובין הנשים היא עומדת בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם.

אולם מה שמרשים יותר היא העובדה של תוחלת החיים של המבוגרים יותר – זו המורידה מהסטטיסטיקה את מי שנפטרו צעירים. באופן זה, תוחלת החיים בגיל 65 היא 21 שנים לנשים ו-19 שנים לגברים. אישה שהגיעה לגיל 65 צפויה לחיות עד גיל 86 בממוצע וגבר עד 84. במלים אחרות, ניתנה לנו במתנה תקופת חיים חדשה, לאחר סיום גיל העמידה, בת כעשרים שנה.

זו תקופה ארוכה שדומה באורכה לתקופה שאנשים
משקיעים בממוצע בלימודים. בתקופה זו רוב האנשים נמצאים בדרך כלל לאחר פרישה מעבודה ומהחובות והאחריות שנשאו בהם בתקופת עבודתם, והם יכולים להתפנות לעשיה ולפעילות אחרת בעלת אפשרויות ואתגרים שלא תמיד היו לפניהם בעבר. תקופת חיים זו צריכה להיות מוקדשת לפעילות ועשיה, אם כי בדרך אחרת מאשר בתקופה של העבודה. בתקופת חיים זו האזרחים הוותיקים יכולים להקדיש את זמנם או להמשך תעסוקה, או להתנדבות או לעיסוקי הפנאי השונים.

היתרון הגדול של תקופה זו – כמו גם האתגר שלה - הוא הזמן הפנוי. אלו שישכילו לנצל את הפנאי היטב יבורכו באיכות חיים טובה וייהנו מהמתנה הגדולה הזאת של תקופת חיים חדשה. כיום כבר אפשר להצביע על כ-13% מבני 65 ומעלה שממשיכים לעבוד לאחר הפרישה, על כ-16% שעוסקים בפעילות התנדבותית, כ-35% שיצאו לנופש או לטיול בחוץ לארץ ועל כמחציתה של אוכלוסייה זו שעוסקת בפעילות גופנית. היעד צריך להיות של "זקנה פעילה" לכל מי שמסוגל להיות פעיל מבחינה בריאותית ותפקודית.
 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פרופ' יצחק בריק

צילום: מוטי זאבי

יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה העוסקת במדעי הזיקנה ומרצה בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה

לכל הטורים של פרופ' יצחק בריק

עוד ב''דעות''

פייסבוק