הסכם קדם נישואין: שגיאה מכוונות טובות

כל עוד הנישואין בארץ נעשים דרך הרבנות, אין טעם לנסות ולעקוף את המנגנונים ההלכתיים. יש לנו בעיה קשה, והיא לא תיפתר בדרכים היצירתיות הללו

עו''ד רחלי גרינברג | 2/10/2014 10:57 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: גירושים
לאחרונה דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שמטרתה לפתור את תופעת סרבנות הגט בישראל. מדובר ביוזמה אחרונה בשורה ארוכה של הצעות חוק שיזמו ח"כים ושרים שונים, אשר מטרתן היא לספק פתרון לתופעות קשות בישראל, כמו נשים עגונות ומסורבות גט, פסולי חיתון, אפליה, סחיטה כלכלית ורגשית בזמן גירושים, מרוץ סמכויות בין בתי הדין ועוד ועוד.

הצעת החוק, אותה יזמה שרת המשפטים ציפי לבני, תאפשר לבני זוג לחתום על הסכם קדם נישואים, שיחייב את הצד הסרבן לשלם מזונות לבן הזוג, גם אם טרם ניתן גט רשמי. בדרך זו, טוענת לבני, ניתן ליצור תמריצים שלא לעכב הליכי גירושים ומתן גט. האמנם?

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כל עוד בני זוג יכולים להתגרש אך ורק ברבנות, כל ניסיון לעקוף או "להערים" על בתי הדין הרבניים, סופו להביא לפגיעה באזרח הקטן. במקרה זה, בתי הדין הרבניים עלולים לפסוק כי כל גט שניתן מכוח הסכם קדם נישואים, כפי שמציעה השרה לבני, הוא "גט מעושה", כלומר גט שלא ניתן מרצון חופשי. די בחשד קל שאחד מבני הזוג נתן את הגט אך ורק בגלל פחד מתשלום קנס כספי והוצאת סכומי כסף ניכרים שאין ברשותו, בכדי לפסול את הגט לחלוטין ולהשאיר את בני הזוג קירחים מכאן ומכאן.

הניסיון לשלב כלים אזרחיים במהותם, כמו הסכם קדם נישואים, שהוא חוזה משפטי לכל דבר ועניין, עם דיני ההלכה, הוא פתרון יצירתי אך לא ישים. לא סביר שהמפלגות הדתיות-חרדיות יסכימו להעביר הצעות חוק שכאלו וגם אם הן יאושרו, הרי שהן יטורפדו על ידי הרבנים עצמם. כלומר, אפשר לחוקק, אבל אי אפשר להכריח את המערכת הדתית לקבל את השינויים הללו, שהם זרים לה במהותם. אפשר, לעומת זאת, לעודד אותה להשתמש בכלים שקיימים ברשותה.

דיינים רבים מהססים לכפות גט, למרות שאפשרות זאת היא חלק מארגז הכלים שלהם. סרבנות גט היא תופעה חמורה לא פחות מ"גט מעושה" וסביר להניח כי היא נפוצה הרבה יותר. אולם, בעוד שנדרש חשד קל שבקלים כדי לבטל גט שכבר ניתן בטענה שהוא נכפה על אחד מבני הזוג, הרי שקשה הרבה יותר לבטל נישואים, גם אם מדובר במקרים מובהקים שבהם בני הזוג אינם חיים יחד כבר שנים רבות. חובת ההוכחה מוטלת במקרה זה על הרבנות עצמה, שתפקידה לייצר פתרונות לאוכלוסייה שהיא משרתת על ידי מינוי דיינים בעלי השקפת עולם מודרנית שאינם חוששים להשתמש בכלים העומדים ברשותם.

סרבנות גט היא בעיה שצריכה להדאיג מאוד את בתי הדין הרבניים. היא משאירה אחד מהצדדים לנישואים, בדרך כלל נשים, שבויות בקשר שהן לא רוצות בהן ולא חלק ממנו. רבות מהן נתונות לסחיטה כלכלית ורגשית בזמן דיוני הגירושים, כאשר הן נדרשות לבצע ויתורים מפליגים
וכואבים רק על מנת לקבל גט. נשים אלו, בייאושן, פונות לנבחרי הציבור שלהן על מנת שייצרו עבורן פתרונות. כך באות לעולם הצעות החוק שמערערות על המונופול של הרבנות בנושא.

למעשה, בתי הדין הרבניים נמצאים כבר תקופה ארוכה במתקפה על סמכותם לפסוק בענייני דיני משפחה. הצעות החוק של חברי הכנסת והשרים נהיות יותר ויותר תוקפניות ככל שהמצוקה בשטח מתגברת. אנו עומדים כעת בנקודה קריטית, שבה יש לבתי הדין הרבניים הזדמנות לוודא שהרפורמה המתקרבת לא יוצאת משליטתם ושהיא מיושמת בצורה נכונה ומבלי לפגוע בסמכויותיהם בצורה מהותית. יהיה קשה הרבה יותר לתקן את הדרוש תיקון בדיעבד.

המהפכה בדיני משפחה אמנם בדרך, אך יש להתריע, כי נבחרי הציבור שלנו, גם אם כוונתם טובה, מחטיאים את המטרה. הצעות החוק שלהם אינן מחזיקות מים, מכיוון שהן אינן מתעמתות חזיתית עם לב הבעיה, אלא רק מספקות מראית עין של עשייה. כל עוד יישמר המונופול של הממסד הדתי בכל הקשור לנישואים וגירושים בישראל, לא ניתן יהיה לקיים רפורמה שלמה ומלאה בתחום. עד אז, הצעות החוק הנוגעות לדיני משפחה ימשיכו להיות חלקיות בלבד, סבוכות מאוד ולא מספקות פתרונות אמיתיים, עבור המגזר הדתי והחילוני כאחת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רחלי גרינברג

צילום:  צביקה גולדשטיין

עורכת דין, מומחית לדיני משפחה. שותפה במשרד גרינברג-אפרתי

לכל הטורים של רחלי גרינברג

פייסבוק