נתניהו, אבו מאזן והשדכן של דרויאנוב
קל למצוא את החסרונות האמתיים של הפרטנר הפלסטיני, אבל זה לא מועיל. גישה אחרת עשויה לחולל דינמיקה שתביא לעתיד עם תקווה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ממש כמו השדכן חשף בפנינו נתניהו את כל הפגמים האפשריים של "השידוך" המוצע לנו בלי כחל וסרק: "אבו מאזן הוא חמאס, וחמאס הוא דעאש". למען האיזון המקודש, אבו מאזן עשה בדיוק אותו הדבר ביום שלפניו: "ישראל היא פושעת מלחמה". אלא שלא לנו ולא להם יש את הפריבילגיה שהייתה שמורה לאותו בחור למשוך בכתפיים ולומר "מה אכפת לנו? שיהיה אכפת לאלו שייתקעו איתם לכל החיים". ההיסטוריה כבר הפגישה בינינו, הגאוגרפיה כבר מיקמה אותנו על אותה פיסת אדמה והדמוגרפיה הפכה אותנו ואותם למסה קריטית שאף צד לא יכול להעלים. נאומים חוצבי להבות שיצרבו בתודעת כל אחד מהצדדים את הצד שכנגד כנבל מעוות לא מועילים לאיש, מלבד לכותבי הטורים והפובליציסטיים.
בעיצומה של המלחמה הייתי חלק ממשלחת סטודנטים לתואר שני מהמרכז הבינתחומי בהרצליה לטקסס ולוושינגטון. בין הבכירים הרבים בשתי המדינות פגשנו את מזכיר המדינה לשעבר דניס רוס, והשיחה מטבע הדברים נסובה על הדי הרקטות, חפירת המנהרות והאבק המיתמר משדה הקרב בעזה. רוס שוקד על הפצת תכנית משלו לאזור, אותה גם פרסם בניו יורק טיימס (2-3-2014), תכנית שמונה שש מטלות שונות לצד הישראלי ולצד הפלשתיני. בי נגעה דווקא משימה משותפת באמצעותה הוא מאתגר את שני הצדדים: ממשלת ישראל, לדוגמא, צריכה להכיר בכך שכוחות הביטחון הפלסטיניים עושים את עבודתם באופן מקצועי והם ממלאים את התחייבויותיהם, והרשות הפלסטינית צריכה להכיר בכך שישראל מסייעת לה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, או שבית החולים הדסה בירושלים מטפל בפלסטינים לפי הצורך ללא עלות ועוד כהנה וכהנה.
נדמיין לעצמינו
"השידוך" ביננו לבין הפלשתינאים כבר נחתם בדם ואש ובתמרות עשן. אנחנו זקוקים כעת ליועץ נישואין טוב שיעזור לנו לראות את מעלת בן הזוג שלנו, קטנה ונחבאת מן העין ככל שתהיה. המלחמה הכריחה אותנו לעשות זאת והיא הייתה "מיכל דליות" לעת מצוא: במהלך המלחמה היו אבו מאזן בפרט והרשות הפלשתינית בכלל תקווה לבנה, משענת ומודל לחיקוי בנאומיו של נתניהו. אבל אפשר לנסות גם בלעדיה. או אם לומר זאת ב"נאומית" מדוברת ע"ע צ'רציל: אם נפתח מריבה בין העבר להווה, נגלה שאיבדנו את העתיד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם