בקרב על התודעה, הימין ממשיך להפסיד

למרות הדומיננטיות הפוליטית של הימין בישראל, השמאל ממשיך לשנות את התודעה, ומזיז את עצמו ואותנו שמאלה. עת לחשבון נפש ימני

גדעון דוקוב | 5/10/2014 11:08

תגיות: ימין, חוק הלאום, תל אביב, מפלגת העבודה

הדברים שאמר השבוע רה"מ בנימין נתניהו בוושינגטון על המשך המחויבות שלו לחזון שתי המדינות מתחברים לדבריו של רזי ברקאי בריאיון ל'מקור ראשון' בשבוע שעבר: "הציבור זז ימינה במובן שהוא מצביע למפלגות ימין, אבל ברמה המדינית הוא אימץ את רעיונות השמאל (...) תמורת הסדר אמיתי הוא יתמוך בחלוקת הארץ", אמר ברקאי, ויש לא מעט צדק בדבריו.

מי שניסח את הדברים יפה היה אורי אליצור ז"ל, שנהג לומר באומץ שהימין אמנם מנצח במציאות בשטח, אבל במאבק על התודעה השמאל ניצח. המשמעות היא שהימין מנצח כרגע, והמציאות הזו עלולה להשתנות מהר יותר משאנחנו מתארים לעצמנו. גם בגוש קטיף אף אחד לא חשב שנה לפני כן שבאמת אפשר לפנות מקום כל כך פורח.

ההפסד של הימין בקרב על התודעה מתבטא לא רק בשאלת השליטה המדינית על כל חלקי ארץ ישראל. התודעה הליברלית שמתנערת מערכים ועוסקת בזכויות הפרט שולטת בכל התחומים: החל מסוגיית השבת במרחב הציבורי של מדינת ישראל, ועד נושאים כמו חוק הלאום וייהוד הנגב והגליל. אם פעם תודעת המדינה היהודית וחיזוק האחיזה בצפון הארץ ודרומה היו קונצנזוס גם בחוגי מפלגת העבודה, הרי שהיום "ייהוד" הפכה למילה גסה בשמאל, וחוק הלאום ולאומיות בכלל כבר בכלל לא מובנים מאליהם.

עוד כותרות ב-nrg:
ליברמן: השגריר השבדי יזומן לשיחה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

קחו אדם כמו רון חולדאי - קיבוצניק, מי שהיה מפקד בחיל האוויר, מנהל 'גימנסיה' הרצליה, מלח הארץ לכאורה: החזון הציוני שלו כראש עיריית תל-אביב הוא של עיר קוסמופוליטית, "ניו-יורק של המזרח התיכון", זוכת התואר "העיר הגאה בעולם". לשם הגיעה "העיר העברית הראשונה".

פעם בשנה ב"כנס השמאל הישראלי" של 'שלום עכשיו' נפגשים עשרות פעילי שמאל שאכפת להם ממצבם, ודנים על מצב השמאל בישראל. הכותרות שיוצאות משם עושות בדרך כלל עושות מצב רוח טוב דווקא לאנשי הימין. הביקורת הפנימית הקשה, קולות הנהי ותחושת הכישלון וההפסד של "מחנה השלום" מרימות את המורל במחנה היריב, ואולי גם בצדק.

אבל לכנסים האלה יש גם תוצאות מעשיות: בשמאל

הסיקו מהמצב את המסקנות המתבקשות, ויש שם מי שהחלו לעבוד במרץ בקרב על המציאות. במלחמה עיקשת הם מנסים לעצור כל בדל תקציב ליישובים ביהודה ושומרון, לסנדל כל ניסיון בנייה והרחבה מעבר לקו הירוק, כולל בירושלים, ובמקביל בהרבה עבודה בשטח - ובתקשורת כמובן - לנסות להביא לעלייתה של ממשלת שמאל. כל זאת, במקביל להמשך העבודה על התודעה, שמתבטאת במכוני מחקר, בתוכניות אקדמיות ובפרסומים.

ערב יום הכיפורים צריך לומר שהגיע הזמן לחשבון נפש עמוק גם בימין. אין הכוונה לשבת לבכות ולהכות על חטא - אפשר להתלונן כמובן, אבל מטרתו האמיתית של חשבון נפש נמצאת בשאלת ה"קבלה לעתיד", מה נשפר ונעשה טוב יותר בשנה הבאה. אין צורך לזנוח את העשייה הברוכה הרבה שכבר נעשית, צריך להלל אותה ולשמוח בה, אך גם לשים לב שישנם תחומים בהם העבודה שנעשית מעטה מדי.

אולי כפי שאנשי השמאל עורכים מדי שנה את "כנס השמאל הישראלי", ובו הם עושים את הבירור שלהם, כך כדאי לייסד את "כנס הימין הישראלי", שבו ייערך חשבון נפש עם תוצאות מעשיות בנושא הקרב על התודעה הלאומית, שבו הימין כרגע מפסיד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הגיבו