שיטפו לנו את המוח ברכות
צפייה בטלוויזיה המוסקבאית מלמדת שלעיתונאים בישראל יש עוד הרבה מה ללמוד על שיטות תעמולה. למעט, אולי, "הארץ"
נדהמתי. לא ידעתי עד כמה מרתקים יכולים להיות הדיווחים מהמדינה אותה עזבתי לפני כחצי יובל! החוויה הייתה בלתי רגילה. אני הבנתי שהעיתונאים שלנו מפגרים הרחק מאחורי אשפי התעמולה וכרישי העט של הטלוויזיה המוסקבאית! ואני ממליץ גם לערוץ 2 וגם לערוץ 10 להיעזר במתורגמן מנוסה וללמוד כמה דברים מעמיתיהם במוסקבה.
עוד כותרות ב-nrg:
הצצה ראשונה לדירות בעיר דוד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הנה כמה מהדוגמאות המבריקות פרי כשרונם התעמולתי של הרוסים. במהלך הקרבות בין הכוחות האוקראינים לבדלנים הפרו-רוסיים בחבל דונייצק נחת פגז בסמוך לגן ילדים. הקריין מקריא בטון רשמי ובלתי מסווג: "המשטר בקייב הטיל מיד את אחריות על כוחות ההגנה של רפובליקת דונייצק". אתם מבינים איך במילה קטנטונת אחת עורך החדשות במוסקבה הצליח להחדיר למוחם של הצופים מי כאן הרע? בלי המילה "מיד" הידיעה יבשה, נייטרלית, לא מעלה ולא מורידה. המילה "מיד" מסבירה לכולם שהפגז היה של צבא אוקראינה. זאת ועוד: חיילי צבא אוקראינה באופן עקבי "רוצחים" (את לוחמי ההגנה, את אזרחים חפים מפשע). החיילים של הצבא האוקראיני מצדם רק "נהרגים" – ולא ברור על ידי מי. אולי נפלו מגובה או סתם הייתה שם איזו תאונה...
הדיווח הבא היה על פגישתו של נשיא אוקראינה הנבחר פיוטר פורושנקו עם משקיעים זרים. אחד היזמים שואל את הנשיא שאלה תמימה לכאורה: "האם כבוד הנשיא מודע לעובדה שאת המקומות ברשימות המועמדים בבחירות לראדה (הפרלמנט) קונים תמורת מיליון דולר?" השאלה כשלעצמה הינה קלאסית, מהסוג של "האם אתה ממשיך להכות את אשתך?", שאלה שבה בכל תשובה המשיב מפליל את עצמו.
המשקיע האירופאי אינו הנושא (לא ברור איך הוא השיג את המידע על מכירת מקומות ברשימות המועמדים). מה שיותר מעניין היא עבודתו של הכתב. פורושנקו עונה לשואל הזר המודאג (באנגלית הרהוטה שלו) שהוא "יברר את הסוגיה". הכתב מתרגם לצופים ברוסיה: "פורושנקו הבטיח לטפל בעניין". זהו, הינה השוס! על מה יש לדבר, הרי פורושנקו לא הכחיש, לא אמר שיברר במה מדובר ועד כמה זה נכון – פורושנקו הבטיח לטפל בתופעה, קרי – מבחינתו היא קיימת.
עוד דוגמה: "האמריקאים כהרגלם גינו את רציחתו של האזרח הבריטי", אומר הקריין. אתם רואים איך השתנה המשפט בגלל המילה התמימה לחלוטין "כהרגלם"?
החבר'ה מהברנז'ה העיתונאית שלנו - למדו מעמיתיכם הרוסיים. אתם מנסים לעשות לנו שטיפת מוח במשך שנים באמצעות משפטים כמו "אובמה לא אוהב את ביבי", "נתניהו סעד בניו-יורק במסעדה לא כשרה", "שרה נתניהו לבשה שמלה בצבע שאינו הולם אותה ובגזרה לא מתאימה"? לישראלים כבר נמאס מהטריקים הישנים והבוטים. ברוסית זה נקרא "עבודת גרזן". תתחילו כבר להשתמש בכלים עדינים יותר. אל תזלזלו באינטליגנציה שלנו.
עלי לציין שהערותיי בשום פנים ואופן אינן מופנות כלפי העיתון לאנשים חושבים - "הארץ", אשר אינו זקוק לקאוצ'רים ממוסקבה או מכל בירה אחרת בעולם כיוון שהם כבר ממילא שולטים בשיטות המתקדמות והמשופרות ביותר. מהבחינה הזאת הם בסדר גמור.
באותו יום שישי שמחתי לקרוא במדור החדשות (!) של העיתון את כתבתו של ניר חסון על המתרחש בעיר דוד. במקצועיות מפליאה הכותב מסגיר לכל מאן דבעי את שמו המלא של הערבי אשר שימש כ"איש הקש" ברכישת הדירות בסילואן; לבל יתבלבלו עם
כמו שעמיתיו במוסקבה מכנים את השלטונות באוקראינה "המשטר", ואף פעם לא "הממשלה", כך גם ניר חסון קורא לשכונה רק בשם "סילואן" ואף פעם לא "עיר דוד"; קוני הדירות אצלו הם רק "מתנחלים", ולא "ישראלים" או, חלילה, "יהודים". הוא אומנם לא קורא להם "כובשים", ומסתפק ב"פולשים", אך גם זה מונח מצוין.
בקיצור - הכתב עשה את עבודתו בצורה שלא תבייש את העיתונאי הטוב ביותר בסין או בקוריאה הצפונית. יש לי בכל זאת הערה אחת אליו: הוא לא נקט בשיטות הטיפול המקובלות כיום במקרים מסוג זה - עריפת ראש מול המצלמות באמצע המדבר או תקיעת כדור במצח בכיכר העיר...
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם