הצמרת הבטחונית משקפת את פני החברה
אם בישראל קיימת מועדון סגור ואליטיסטי של בעלי הון, גופי תקשורת, סלבריטאים ואקדמאיים, אין סיבה שגם הרמטכ"ל וניצבים במשטרה לא ירצו להיכנס אליו
גם רוצים להיות סלבריטאים ומחוברים
צילום: פלאש 90
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- נאט"ו: "להתקפת דאעש על טורקיה יהיו השלכות"
אלא שרק אשלייה התופסת עדיין את לובשי המדים הירוקים והכחולים כ"מורמים מעם" יכולה לצפות מהם לסטנדרט התנהגות שונה.
שוטרים, חיילים, ובעיקר, המפקדים העליונים שלהם, הם בני אדם הנטועים בתוך המציאות הכלכלית, התרבותית והחברתית של מדינת ישראל. המחשבה לפיה התנהגותם של משרתי הציבור מובדלת מהתנהגות הציבור עצמו היא חלק מתפיסת ילדותית הרואה בהנהגה הישראלית ישות "הורית" המופקדת על איכות החיים של "בניה" – הציבור הישראלי. הניסיון לראות בראשי הצבא והמשטרה, אנשים הרגילים למוסר נוקשה ולציות להיררכיה, כבעלי קוד מוסרי גבוה יותר מהממוצע, מהווה התעלמות מהמציאות.
אם ישראל היא מדינה קפיטליסטית המונעת על בסיס עקרונות התחרות של הכלכלה החופשית, ואם במסגרת תחרות זו מרוכז ההון בידי קומץ אוליגרכים ספורים להם העושים ככל העולה על רוחם במשק השיראלי, אל לנו לצפות למשהו אחר מאנשים המרכזים בידיהם את מערכת אכיפת החוק, ואל לנו להתפלא אם הם מתירים
הגיע הזמן שהציבור הישראלי יתפקח ויפסיק לקדש את דמותם של לובשי המדים. המשטרה היא גוף המצוי בקשרים רבים עם פושעים, פוליטיקאים, משפטנים, אדמו"רים ושאר בעלי ייחוס. אין פירוש הדבר שיש לגלות סלחנות כלפי מי שסרח, אלא שעלינו להתבונן קודם כל בעצמנו. שרי אריסון, נוחי דנקנר, ואריאל שרון ז"ל היו ממבקריו הקבועים של ה"רנטגן", אז מדוע שראש אגף החקירות במשטרה לא יצור מערכת יחסים דומה עם הרב פינטו?
רשת הקשרים המסועפת בקרב הדרגים הגבוהים של השירות הציבורי ושל הכלכלה הישראלית היא חלק מהאופן שבו החברה הישראלית בנויה. אנחנו יכולים להמשיך ולרדוף את "המושחתים" ולהוקיע אותם בפומפוזיות מעל כל במה, ויכולים לשוב ולטעון "ידינו לא שפכו את הדם הזה". אך אולי הגיע הזמן שנתחיל לקחת את האחריות על עצמנו, ולבנות חברה חדשה, שבאופן טבעי תוליד מקרבה משרתי ציבור ראויים יותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם