ראשי » חדשות » דעות

דעא"ש גובה מאתנו מחיר נפשי

הנוכחות של הזוועה במהדורות החדשות שלנו, וחוסר האונים כלפיה, מפעפע בנו בלי שנרגיש. צריך להתמודד עם זה

ביום ו' האחרון הוצא להורג  עובד הסיוע הבריטי אלן הנינג, הקורבן המערבי הרביעי של הארגון הקיצוני דעא"ש. בסוף הסרטון שהופץ למערב, הוצג החטוף שיהיה הבא בתור למות: חייל אמריקני לשעבר, פעיל זכויות אדם. הוריו של החייל הופיעו בכתבה צמודה, מספרים כי הוא התאסלם ומתחננים על חייו. סבו של חטוף נוסף המצוי בידי הארגון הקיצוני נראה בכתבה אחרת, כשהוא מרותק למיטה, קנה אוויר נעוץ בחזהו והוא מציין שהוא בן שמונים, חולה בסרטן ורוצה רק לראות את נכדו בחיים.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הכתבה הבאה במהדורת החדשות עסקה בנושאי דיור, תרבות ועוד.

צפיתי בתמונות המבעיתות ובטני התהפכה. כל כך הרבה חוסר אונים יש במצב הזה. הכי שחור שרק אפשר. יש כאן רוע מזוקק, ומולו עולם מערבי גדול, אבל כל כך חלש, כל כך פגיע ומתחנן על נפשו  וגרוע מכל – עולם שאינו מאמין ביכולתו להתמודד עם המצב ולהכניעו.
 
נוסחת – "הטוב ינצח" עליה גדלנו, נשארה רק בסרטים. מאביסה אותנו ואת ילדינו באמונה תמימה שתמיד הסוף טוב, שהאהבה תנצח, שהרע ייפול מן המגדל אל התהום, שכל ריב מסתיים בפיוס, שהמכוער יהפוך ליפה ושרוע ואכזריות  (ועריפת ראשים) שייכים רק לימי הביניים.

איפה זה שם אותנו?

הפער הבלתי נתפש הזה, מוביל אותנו לביצוע של פיצול בלתי אפשרי בין מציאות ודמיון, לטיפוח פנטזיות של כוח, ולחיפוי בלתי נלאה של מלל פרשני ואינטלקטואלי על התהום בין מה שהיינו רוצים שיקרה למה שקורה באמת.

והמחיר הנפשי כבד.

איננו מודעים כלל לכמות האנרגיה הנפשית הנדרשת מאתנו, אחרי צפייה בסרטוני הזוועה הללו, על מנת שנקום בבוקר, נמשיך ללכת לעבודה, למכולת ולסידורים  ונשב לתכנן את החופשה בסוכות.

אנו מדחיקים את האיום הקיומי ובוחרים להמשיך להתנהל מיום ליום, ולהתעצבן על מחירי הדיור. במקביל אנו מפתחים קהות מסוימת, דוק של אדישות אל מול סרטון הזוועה השלישי, הרביעי וחס וחלילה זה שיבוא אחריו.

מבחינה נפשית, אין לנו ברירה אלא לנהוג כך. לא ניתן לחיות בחרדה קיומית מתמשכת.

ועם זאת, גם השתיקה שוחקת וגובה מחירים פיסיים ונפשיים משלה.

אז מה עושים?

ארבעה צעדים נראים לי חיוניים במצב הקשה הזה. עבורנו ועבור ילדינו בפרט:

א. הימנעות משידור

  (קריאה אל התקשורת...)  או מחשיפה לסרטוני הזוועה. באופן זה נגן על עצמינו מקהות חושים אל מול  אכזריות וסבל אנושי. איננו חייבים לבלוע ולעכל כל זוועה המונחת לפתחינו. כאן ברצוני גם למחות נחרצות על החשיפה הברוטלית של  קלטת האודיו של הנערים החטופים ברגעיהם האחרונים.

ב. עיסוק חינוכי מודע ומכוון במורכבותם של החיים ובתרחישים שאינם רק הוליוודיים. קריאת עיתונים בבית ובבית הספר, שיחות על פחדים ואי ודאות, על דילמות, ועל יכולת וגבולותיה.

ג. הכרות עם תרבות האסלאם – שפה, תפישות דתיות, מצב פוליטי  ועוד.  יש מקום לשים סוף להתעלמות השחצנית והפחדנית מן הסובב אותנו ובפרט מתרבות שמקורותיה קשורים במקורותינו והתפתחותה כרוכה בחיינו ממש.

ד. פיתוח מנהיגות. הכשרת מנהיגים בעלי תעוזה אינטלקטואלית וחזון חברתי, בעל טווח של יותר מקדנציה.

וטיפ קטן נוסף –

אציע לנצל את החג המתקרב, להתבוננות  פנימה והחוצה  ולאמירת  תודה על השפע שיש לנו, בידינו, כבר עכשיו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

נעמי עיני

פסיכולוגית חינוכית, משוררת ועמיתה בבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית. לשעבר מנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי של גוש עציון

לכל הטורים של נעמי עיני