זקוקים, נואשות, לחשיבה יצירתית
הגבולות ששירטטו מיסטר סייקס ומיסיה פיקו היו שרירותיים, ואולי טוב שמערערים עליהם. זו עשויה להיות הזדמנות לקונספציה ישראלית חדשה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דאע"ש מציב לעולם אתגר חדש. אין מדובר בהקמת סתם "מדינה אסלאמית". הרי איראן היא מדינה אסלאמית כבר 35 שנה, וכמוה מוגדרות אפגניסטן, פקיסטן ועוד. החידוש של דאע"ש הוא בחזון הח'ליפות האסלאמית. לראשונה מאז קריסת האימפריה העות'מאנית, הופיע במזרח אדם שהוכרז כח'ליף. כבר לא מדובר ברפובליקה אסלאמית מוכרת החברה באו"ם, אלא בחתירה לאימפריה אסלאמיסטית עם שאיפות התפשטות גלובליות. זאת לא פאן-ערביות נאצריסטית, אלא פאן-אסלאמיזם המתבטא בהכתרת ה'אמיר אל-מואמינין' - שליט כל מאמיני האסלאם. החגיגה הגדולה של דאע"ש היתה מחיקת הגבול הסורי-עירקי, הסמל הבולט להסכמי סייקס-פיקו. האימפריה הנולדת בימינו קוראת תגר על הסדר העולמי שנקבע ע"י האימפריות של המערב. וזה מה שמעורר נשיא כמו אובמה מרבצו.
סוף עידן סייקס פיקו
עם כל הכבוד לסנטימנטים האנטי-אימפריאליסטיים של השמאל המערבי, לא מדובר באביב עמים חדש שישיב לעמי האזור את חירותם. מדובר כאן באגרסיה אימפריאליסטית חדשה שמנסה להביס את האימפריאליזם הישן. אכן, הגבולות ששירטטו מיסטר סייקס ומסיה פיקו היו שרירותיים וכפו דיכוי וניצול על עממי האזור ושבטיו. אך דאע"ש מנסה לכפות על אותם אנשים דיכוי חמור עוד יותר. הוא לא מחזיר לתושבים את אדמתם וכבודם, אלא אוכף על המוסלמים משטר אימים פנאטי - ואת כל האחרים פשוט משמיד!
אבו-בכר אלבגדדי הוא ח'ליף אותנטי בערך כמו שקייט בלאנשט היא מלכת אנגליה. אבל מנהיג דאע"ש פורט על נימי עומק בתודעת ההמונים בעולם האסלאמי. הגעגוע לח'ליפות חוצה גבולות לאומיים וכתתיים ומלהיב את הנוער המוסלמי ברחבי העולם. הם כמהים להגמוניה אסלאמית ומתגעגעים לחזון המדומיין של שלטון הצדק, שכביכול היה פעם תחת האסלאם. המערב מתחיל להבין שזהו פוטנציאל לאיום אסטרטגי ולא רק הקזת דם של ארגוני טרור פזורים.
אלא שהכאוס האסלאמיסטי יכול להציב בפנינו גם הזדמנויות חדשות. אולי הממסד הישראלי צודק שכרגע כדאי לתאם עמדות עם משטרים ערביים שמרניים (המכונים, משום מה, "מתונים"), כגון מצרים, סעודיה וירדן. אך בטווח הארוך, ייתכן ויווצרו הזדמנויות מועילות עוד יותר. גם אם דאע"ש ודומיו יובסו לבסוף (מה שאינו בטוח כלל), גלי ההדף של המהפכה האסלאמיסטית עשויים לחולל שינויים מפליגים במזרח התיכון ובעולם כולו.
מאז מלחמת העולם הראשונה, קמו עשרות מדינות, צוירו מפות חדשות, ורק אזורנו נשאר תקוע עם הקווים של סייקס-פיקו. התפוררות המדינות המלאכותיות עשויה ליצור הזדמנות למדינאים ישראליים בעלי מעוף ליזום שינויי גבולות והגדרות מדיניות גם בגזרה שלנו.
מובן מאליו שאין בדעתנו לתמוך באסלאמיזם הברברי. אך מדינאות נבונה צריכה להתכונן לכל תרחיש העשוי להתפתח בעתיד. מול אפשרות של התחזקות גורמים עוינים - ישראל חייבת להתחזק צבאית וכלכלית ולהציב איום ברור ואמין נגדם. במקביל, על ישראל לפתח מדיניות של דו-קיום בין העולם הערבי לבין המעצמה הישראלית. כן, אנחנו בהחלט מעצמה אזורית בסדר גודל בינוני ולא רפובליקת בננות עלובה.
מזרח תיכון חדש
סביר להניח שהמשבר לא יסתיים בהכרעה מערבית מוחצת, אלא באיזו פשרה טיפוסית לאמריקה של אובמה ולאירופה עייפת הנפש. אם כך יקרה - ישראל צריכה לתבוע את מקומה בדיונים על גבולות המזרח התיכון. במסגרת מו"מ אזורי כולל, ישראל חייבת לתבוע הכרה ערבית ובינלאומית בריבונותה על כל שטח שיהיה בשליטתה. אז תוכל ישראל להעניק אוטונומיות למיעוטים שיחפצו בכך - כל עוד שישמרו על השקט ועל נאמנות לריבונות ישראל.
יהיו שיצעקו - "בנטוסטנים"!! ואני אומר: "פוארטו-ריקו"! כן, אותו אי קטן שארה"ב כבשה לפני 116 שנה, מהווה עד היום
אם הדמוקרטיה הגדולה של ארה"ב מחזיקה יותר ממאה שנים בפוארטו-ריקו, מעניקה אזרחות לכל התושבים, אך מונעת מהם ייצוג בממשל הפדרלי - מדוע לא תוכר ריבונות ישראל על כל השטח שהובטח לעם היהודי בועידת סאן-רמו, תוך הפיכת הרשות הפלשתינאית בעזה ובשטחי A+B ביו"ש לממשל של קהיליה אוטונומית בריבונות ישראל? זכויות אזרח מלאות יוענקו לכל תושבי הארץ, אך אזרחי הקהיליה הפלשתינאית לא יוכלו להצביע לממשל המרכזי בירושלים. אפשר להציע שזה יהיה סידור זמני, נגיד לחמישים שנה, ואז נערוך משאל עם כמו שעושים האמריקאים אחרי מאה שנה...
יש להניח שהצעה זו תעורר תגובות קשות, אך לדעתי, הסתערות חמומה על רעיונות יצירתיים נובעת מקבעון מחשבתי ובלבול ערכי. הייתכן שצריכה לבוא לעולם טינופת כמו דאע"ש כדי שאנשים הגונים יתחילו לחפש דרכים חדשות להגשמת חזונם וערכיהם?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם