אנחנו דור ה"רק תל אביב" והגיע הזמן לצאת מהסרט
אנחנו "חייבים" לגור בלב תל אביב, "חייבים" לאכול במסעדות, "חייבים" פעמיים בשנה לקפוץ לאירופה ואז מתלוננים שנגמר לנו הכסף
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
אבל תרשו לי להכיר לכם מושג חדש בתחום הנדל"ן: דור ה"רק תל אביב" - זה דור שלם שאימץ לעצמו את התחושה שרק תל אביב וסביבתה היא מקום מגורים לגיטימי, שהגיע לעיר בשנות ה 20 לחייו, ושכנע את עצמו שהוא חייב להישאר בה כי כל שאר המדינה זה "מוות". אגב, זה ממש בסדר להיות אחד כזה, אם חסכת או אם מחכה לך ירושה – אבל אתה לא יכול להתנהל ככה וגם לבוא בטענות.
העובדה שהבעיה שבני הדור שלי מתלוננים שבלתי אפשרי להגיע לבית היא בעיה כפולה: מחירי הדירות ההזויים במקביל להתנהלות כלכלית בעייתית של חלק מאיתנו.
לזוג צעיר שמנסה להגיע לבית בארץ מותר ואפילו רצוי להתלונן, לדור ה"רק תל אביב" אין כל כך זכות. לי יש זכות לדבר על דור ה"רק תל אביב" הזה – כי אני בול כזה. ויש לי לא מעט חברים שהם בול כאלו. והחברים שלי שהם לא בול כאלה כבר עם דירות בכל מיני מקומות בארץ. הכל עניין של כמה מוקדם אתה יוצא מהסרט של חובה לחיות בתל אביב והסביבה.
אנחנו התל אביבים, שנישאים על גלי המחאה החברתית, מספרים לעצמינו שפעם ההורים שלנו יכלו לקנות דירה והיום לא. זה נכון אבל, ויש אבל גדול, פעם ההורים שלנו לא שרפו חצי מהחיים שלהם על מגורים בדירות 2 חדרים ב-6000 שקל לחודש, אין להם חמישה אלבומי תאילנד בפייסבוק עד גיל 35, והם גם לא נסעו כל שנה פעמיים לאירופה כי חייבים הרי חופש בחו"ל. היה להם מתג קבוע כזה בראש שאחראי על התנהלות כלכלית, שהדור שלנו מעדיף להתעלם ממנו או לכבות אותו. ואגב, ההורים שלנו הגיעו לדירה בחדרה, לא בתל אביב.
אנחנו, דור ה"רק תל אביב", אלה שחיים מהיד לפה כשהיד הזו לא מוכנה לוותר על הדיל המטורף קפה ומאפה ב-22 שקל בדרך לעבודה, על העיסקית ב-49 שקל בצהריים ועל כמה פעמים בשבוע לאכול בערב במסעדות של השף הזה או ההוא. אנחנו הדור שכשחצה את גיל ה-30 לא התאפס על החיים שלו ושאל את עצמו איך הוא עושה הכל כדי להגיע לדירה, אלא איך הוא עושה הכל כדי להגיע גם השנה לקופנגן, או למסעדת הפיתות המגניבה של איל שני.
להתעורר אחרי גיל 40, ולגלות שאתה לא מסוגל להעמיד הון עצמי לדירה זו לא רק בעיה של המדינה. זו בעיה של כל בת יענה.
אנחנו מעדיפים לשבת בבתי הקפה ולהתלונן שבחו"ל יותר טוב אבל מתעלמים מהעובדה שתל אביב כיום – לכל מי שמבין נדל"ן, היא בעצם המנהטן שלנו: אי יקר שמי שלא יכול לגור בו לא גר. גם אם תגור בברוקלין, תצטרך לעשות חצי שעה ברכבת עד למנהטן, אז למה שלא תעשה את זה מרחובות לתל
אגב, הסרט שהכנסנו את עצמנו אליו תרם בעקיפין גם לעליית מחירי הדיור. אם פעם דירה ממוצעת הייתה מניבה לבעל הדירה 4000 שקל, היום הוא מגלה שאפשר לפצל אותה ולגבות פי שניים, או להכניס שותפים שמכרו לעצמם שהם חייבים לגור בתל אביב ומוכנים לשלם יחד 7500. הצעירים שבאים לעבוד במלצרות רוצים לגור, הדור שלי פוחד לעזוב כי החיים שלו ייגמרו, המשקיעים הבינו שדירה בגוש דן זו אחלה תשואה - והנה לכם מחירים בשמיים. הרי בינינו, אפילו דפני ליף, בחורה בשנות ה-20 לחייה שסביר להניח הרוויחה כמה אלפי שקלים בודדים בחודש, ירדה לישון באוהל כי לא התאפשר לה לגור ברוטשילד- אולי הרחוב הכי יקר בתל אביב.
אם היית מציע לכל אנשי המחאה (רק התל-אביבים) לעבור כמחאה לגור בהדר יוסף, בשכונת התקווה או חס וחלילה בבת ים ב-2,500, להעניש את בעלי הדירות בתל אביב והסביבה - אף אחד מהם לא היה מוכן. יותר נוח להאשים את הממשלה. אז לכל דור ה"רק תל אביב" אני קורא להצטרף אלי למחאת יציאת מהעיר המטורפת הזו. מחאה כזו מתוך אחריות כלכלית תגרום לכל מחירי הדירות השכורות (ובעקבות כך גם למחירי הדירות בכלל) לרדת משמעותית, תקראו לכל החברים שלנו לעזוב הכל ולעבור לעיר רחובות לשנתיים שלוש, סתם, תקראו למלצרית בא לי עוד קולה זירו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם