מילקי: זה לא המחיר, זה השירות
לא עוזבים מדינה בגלל מחיר של מעדן חלב. אבל לצעקה הילדותית יש סיבות עמוקות יותר, המצדיקות חשבון נפש
מדינה לא בונים על הפחדות
צילום: AFP
אני אוהב את האנשים כאן, גם כשאני ממש כועס, אני לא שוכח שאלו האחים שלי. גם הערסים שתופסים את חניית הנכים עם המרצדס השחורה שלהם, גם המעצבנים ששולחים לי הזמנות לקנדי קראש וגם הטוקבקיסטים שמזמן החליטו שאני חבר פת"ח. או מיליטנט יהודי קיצוני.
אני לא אעזוב בגלל מילקי. אני לא אעזוב בכלל. אני לא מסכים עם העוזבים ולבי לא איתם. אבל למרות הכל, אני לא מוכן לקרוא ליורדים "נפולת של נמושות". כי הם הילדים שצועקים "המלך הוא עירום".
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אובדן דרך ציוני
לא הזכרתי זאת קודם, אבל השהות שלי בארצות הברית הייתה כשליח עלייה. כן, יש כאלו, ואפילו אלפים מדי שנה, שמבכרים את ארצנו-הקטנטונת-לשעבר על פני סיר הבשר של ברוקלין. בכל מאות הפגישות שקיימתי, פגשתי מתחת לכל הסיבות ה"הגיוניות" לעלייה (חינוך יהודי זול, קירבה למשפחה, משבר כלכלי) סיבה אחת- ציונות. אמונה אמיתית שיהודי צריך לחיות בארץ ישראל כחלק מחברת מופת.
תמיד יש סיבה כזו, סיבה שהרציונליות לעיתים פוערת פה לעומתה, סיבה שזר לא יבין. והסיבה הזו בדיוק, הציונות, וליתר דיוק אובדן הדרך של הציונות, היא הסיבה שגורמת לכה רבים מאיתנו, טובים וטובים פחות, לרצות להגר מכאן. הציונות של ממשלת ישראל כבר אינה הציונות שהכרנו, הציונות שגרמה לרבים לעלות הנה, הציונות שגרמה לנו להרגיש שלמרות הכל ובגלל הכל- זה שלנו. לתמיד. הציונות של ממשלת ישראל היא ציונות פלקטית, פוסטר של ציונות על קיר מלא עובש.
וכשהבסיס חלש כל כך, אז מחיר המילקי הוא הקש התורן ששובר את גב הגמל. הבסיס המשותף שלנו, שהחזיק אותנו כאן שלושה דורות חזקים ומופלאים, הולך ונשמט תחת רגלינו כשהממשלה הזו, ממשלת סתם, עומדת מנגד ומצווחת. הכי קל לזעוק למול פני מחאת המילקי "אין לי ארץ אחרת" ולשכוח שאח"כ באה השורה "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה".
בניגוד לדעת ראש הממשלה, בסיס משותף
מה שיקרב אותנו יחד הוא תקציב חברתי יותר, פלורליזם, השקעה אמיתי בחינוך ובאנשי החינוך, התעקשות על קיום כל הסממנים של דמוקרטיה ורדיפה אמיתית אחר שלום ובטחון, שניהם ביחד, כי לחוד זה לא יקרה. ההתבהמות הציבורית והפרטית, אוזלת היד של המשטרה ומערכת החינוך, השימוש בססמאות נבובות ובקמפיינים עתירי הון ציבורי בכדי להצדיק מדיניות של אפס מדיניות- כל אלה חזקים הרבה יותר ממילקי.
חשוב שלא ניבהל מכל בדל מחאה ציבורית, שנבין שאם יש אחד שצועק יש אלפים ששותקים. חשוב שלא נעצום עין, חשוב שנבין שבתוך החברה הישראלית על כל רבדיה ושסעיה, הבסיס המשותף, הערבות ההדדית, הולכים ונחלשים. המילקי הוא רק תירוץ. כי הסיבה האמיתית שהחיים כאן הם לא קצפת ושוקלד היא לא המחיר- היא השירות. השירות שאנחנו מקבלים מנבחרינו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם