מצלם אלוהים ועד לפורנוגרפיה: להציל את הדור הבא
בלי ששמנו לב, הפורנוגרפיה הפכה למכת מדינה שפוגעת קשות בנוער שלנו. עלינו להתגבר על ליברליות מוגזמת שמגנה על הפורנוגרפיה במקום על ילדינו
הלימוד בקורס בוחן, למשל, את פשט הכתוב דרך קריאותיהן של פמיניסטיות יהודיות ונוצריות ששבו לברר מה "באמת" כתוב בתורה ומה אנו רק מניחים מתוך השקפות העולם הסטריאוטיפיות שלנו על נשים וגברים. אנו בוחנות (לרוב משתתפות רק נשים בקורס הזה), למשל, את האופן בו החוקרות הנוצריות מפרשות את הכתבים באופן שונה מן החוקרות היהודיות, ועוד שאלות מרתקות אחרות.
ואולם בשנים האחרונות נדרש להקצות חלק מזמן הקורס גם לשיחה על המשמעויות המעשיות של החומרים הנלמדים בו, וכמרצה שמאמינה בקשר בין אקדמיה ובין החיים אני תמיד מאפשרת זאת.
מכת מדינה
רבות מתלמידותיי הן נשות חינוך, מורות ועובדות סוציאליות העובדות במערכת החינוך. רובן חילוניות או מסורתיות, מיעוטן "דתיות", והן עובדות במערכת החינוך הממלכתית או הממלכתית–דתית. למרבה הכאב, הסיפורים שאני שומעת מן המורות מסמרי שיער מבחינה מגדרית ואנושית גם יחד: הן מקבלות מעת לעת עבודות על דיסק-און-קי שיש לצידן קבצים פורנוגרפיים. התופעה של בנות שמפיצות תמונות עם גופן החשוף או של בנים המפיצים תמונות של בנות כיתתן ברשתות החברתיות הן עניין שבשגרה. לא פעם ולא פעמיים מבטלים טיולים שנתיים או מחזירים את המטיילים הצעירים לבתיהם על רקע צפייה בסרטי פורנוגרפיה בלילה של הטיול השנתי. ידוע שגם נערי הציבור הדתי והחרדי חשופים לפורנוגרפיה, אם כי באופן מצומצם יותר.
הפער בין תופעות אלו ובין הפסוקים בבראשית, המציינים את האדם כצלם אלוהים כשהוא זכר ונקבה, שיחדיו התברכו לפרות ולרבות ולרדות בעולם - עצום.
אני יודעת שהדברים הללו יהיו למורת רוחן של חלק משותפותיי לחזון הפמיניזם היהודי, אך כל חילול השם על ידי רב שסרח בדבריו או במעשיו בטל בשישים נוכח התוצאות הנוראות של ההתמכרות של התרבות המערבית הכללית לפורנוגרפיה. זו יצרה את מה שניתן לכנות "נורמליזציה של הפגיעה המינית" בעולם המערבי. אינני מדברת על פורנוגרפיה במוסדות מיוחדים - כוונתי היא דווקא לפורנוגרפיה ה"ביתית" הסמויה.
אין בדברים הללו כדי להצדיק פגיעות מיניות שמטאטאים אל מתחת לשטיח בחסות הדת. אך בעידן הרשתות החברתיות והאינטרנט, מרגילים את העיניים שלנו לצפות במראות פורנוגרפיים ומכאן הדרך קצרה הן להתמכרות לפורנוגרפיה הכבדה קצרה והן "לייצור" העצמי של פורנוגרפיה בבית.
צריך להכיר בכך: הפורנוגרפיה היא מכת מדינה. מכה של התרבות המערבית. וראוי להתייחס אליה כאל סם מסוכן שיש לשמור את הילדים והנערים מפניו. ואולם, בשל תפיסות עולם ליברליות מוגזמות מפחדים לעקור אותה משורש. בניגוד למה שאופנתי לומר, לפי המחקרים אין מה להשוות בין הנזק הממכר ההורס של התרגלות המוח האנושי לצפייה בתמונות אירוטיות ובין המתח המיני שאולי נבנה כתוצאה מריסון יתר על ידי התרגלות לצפייה בילדות הלובשות שרוולים ארוכים. אין טעם להשוות בין התופעות.
בבחירות הקודמות רצה לכנסת מפלגה שעניינה היה להלחם בסם המסוכן הזה והיא העבירה לציבור בישראל נתונים חשובים על עומק וסכנת התופעה. תמונות פורנוגרפיות מטביעות במוחו של המתמכר דימויים מיניים הרסניים. קיימים ברשת אתרים של גברים צעירים שנגמלו מן הפורנוגרפיה ומספרים כיצד היא הרסה להם את החיים וכיצד נגמלו.

בתי המשפט בישראל ובארה"ב עד כה הגנו בעיקר על הפורנוגרפים ולא על נפגעי הפורנוגרפיה הרבים. ניתן להגן על האוכלוסיה מבלי לפגוע ב"חופש הביטוי" של הפורנוגרפים על ידי כך שדימויים פורנוגרפים לא יהיו חלק מברירת המחדל שלנו בדפי חדשות ברשת ועוד, או שסינון דימויים אלו יהיה אוטומטי ורק אם רוצים בהם ניתן יהיה לבקש. אך לשם כך נדרשת חקיקה אמיצה בתחום – למרבה הצער, זאת צריכה להיות כנראה חקיקה "עוקפת בג"צ".
יש מה לעשות
גם "הורים מודעים" אינם חייבים לחוש חסרי אונים. אפשר לשוחח עם הילדים כבר בכתה ב' או ג' על הסקרנות הטבעית ביחס לגוף האדם מצד אחד ועל כך שכדאי להמנע מלצפות במראות אלו כי הם יפגעו ביכולת שלהם להנות מקשרים אינטימיים אמיתיים וטובים בגיל מאוחר יותר. אפשר לשוחח על כך שהתופעה הזו נוגדת את הערכים שלנו (דתיים או פמיניסטיים או גם וגם). ילדים קטנים קשובים להורים.
אפשר גם להסביר לילד שצפייה במראות פורנוגרפיים
כדאי גם לברר אילו הורים נוספים בכתה מודעים לבעיה זו, לשוחח אתם וליצור "בריתות" שימנעו הקרנת סרטים אירוטיים בזמן מסיבות.
ובעיקר, חשוב לזכור שהערכים שהושתתה עליהם הן היהדות והן התרבות ההומניסטית החילונית שהושתתה על התנ"ך, הטיפו לברית בין איש ואשה על יסוד צלם אלוהים שבהם. הגמילה מן הפורנוגרפיה התעשייתית והמופרטת היא אפוא משימה של כולנו, דתיים וחילונים.