ההיגיון המופלא של ג'ון קרי
הממשל, שלא מבין כבר שנים על איזה צד עליו ללחוץ כדי להביא לשלום, יודע דווקא למה מוסלמים רוצחים זה את זה בעירק
רואה במו''מ של הפלסטינים פתרון קסם לכל המזרח התיכון. קרי
צילום: AFP
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא צריך רש"י כדי לפרש את המשפט השקוף כל כך הזה. הואיל ובנימין נתניהו אמר לא פעם לאחרונה שהוא מוכן להמשיך במו"מ, וציפי לבני כוססת ציפורניים בציפייה לפגישה עם אבו מאזן, הכוונה של שר החוץ האמריקני היא שצריך להחזיר לשולחן הדיונים את מי שכרגע לא מעוניין, כלומר את הפלסטינים. וברור לכל שיש רק דרך אחת לעשות זאת: לתת. עוד מחוות מצידה של ישראל. להקפיא בנייה בשטחים (בירושלים, בפסגת זאב, בגילה, בגוש עציון, במעלה אדומים, ואם זה לא מספיק – בעכו, בלוד, בחיפה, ביפו...); בנוסף לכך, לשחרר אלף רוצחים, ואם לא יעזור – עוד אלף ומתוכם את הכבדים ביותר; ולא לשכוח להבטיח מראש את נסיגתה של ישראל מכל השטחים. ולהימנע מלהזכיר את המילה "פירוז" ביחס לרצועת עזה. ולא להעז להגיב על מעשי טרור של חמאס או של הג'יהאד. וכדי ששותפיו של אבו מאזן בעזה לא יתנגדו – להסיר את המצור על רצועה, כלומר לאפשר להעביר לשם ללא כל הפרעה מלט וברזל המיועדים למנהרות, טילים ורקטות...
ולידיעת חברי הכנסת מירב מיכאלי (עבודה), עופר שלח (יש עתיד) וזהבה גלאון (מר"צ), הבטוחים שגאולת ישראל תבוא מיד עם התחדשות המו"מ עם אבו מאזן, חשוב לזכור שכל זה, כמובן, בתמורה להבטחה להגיע למו"מ בלבד - ללא שום ערבות שבמהלכו הפלסטינים לא יפסיקו את הדיונים בתירוץ כלשהו.
כבר כתבתי בעבר כי את המשא ומתן אנחנו מנהלים לא מול הפלסטינים אלא מול ארצות הברית. כשידידינו מעבר לים יבינו מי באמת מהווה מכשול, את מי לכופף, על מי ללחוץ (ויש כלים) – אז נגיע גם לתוצאות. כפי שנראה כיום, כל עוד בבית הלבן יושב אובמה ושליחו הוא ג'ון קרי, אין שום אופק מדיני.
באותו הנאום קרי גם הוסיף שישראל היא זאת שאשמה בקיומו של דאע"ש. אני מצטט "הסכסוך (בין ישראל לפלסטינאים) מסייעה לארגון המדינה האסלאמית לגייס מתנדבים נוספים. יש קשר בין הדברים והוא נוגע לכעס ולאובדן הכבוד" (סוף הציטוט).
דבריו עוררו זעם בישראל – ואחת הדוברת של קרי מיהרה להסביר: "דברי קרי הוצאו מהקשרם, הובנו לא נכון, צוטטו לא מדויק". אך באותה הנשימה הוסיפה: "במגעים עם מנהיגי מדינות ערב מזכיר המדינה שמע לא פעם שיישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני יתרום לשיפור המצב במזרח התיכון".
כלומר - מי אשם בעריפת
צבא עירק שחומש ואומן היטב על ידי המערב בורח מכנופיות של בנדיטים –משום שישראלים פוגעים בכבודם של ערבים. ערבים יורים טילים על בתי הספר שלנו ועל גני הילדים וממהרים להסתתר מאחורי נשים וילדים, וכשישראל יורה בחזרה – זה פוגע בכבוד הלאומי שלהם.
מי אשם שאסד טובח בעמו? ישראל. מי אשם שתורכיה מפציצה את העמדות של הכורדים המותקפים על ידי דעא"ש? ישראל. מי אשם בסכסוך הדמים בין רוסיה לאוקראינה? נו, ברור: היהודים פגעו בכבודם של שליטי רוסיה ואוקראינה.
אני מעולם לא קניתי את האשליה. ברור לי שעוד מעט, כשנגיע לכוכב הלכת מאדים, נגלה שם אולי חיים תבוניים. ואם נמצא ששבט מאדימי אחד סוגד שם לירח המקומי פובוס, ומסוכסך עם השבט שסוגד לירח השני דיימוס, אולי נזמין את ג'ון קרי כדי להסביר לנו ששורש הבעיה הוא בסכסוך בין יהודים לפלסטינים. אין מה לעשות, הרי עם סגולה אנחנו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם