חוק הגיור: נקודת המבחן של הבית היהודי
על המפלגה הרואה עצמה כנוטלת אחריות ציבורית ולא כמייצגת מגזר, להתעלות מהפחד והחששות מהאגף החרדי-שמרני, ולהציל אותנו מפצצת הזמן הגיורית
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לכן, הגיע הזמן שהבית היהודי תחליט מה היא – מפלגה חרדית עם כיסוי הסוואה סרוג, או מפלגה יהודית אחראית, עם הפנים לציבור המבקש לשמור על אופייה היהודי של המדינה שלו.
"מבחינתנו מדובר בחוק הרסני," אמר אתמול יוני שטבון. "רפורמה בגיור צריכה להיעשות בתיאום עם הרבנות הראשית ולא להפריט את הגיור כפי שמציע ח"כ שטרן. אני אומר לראש הממשלה, בואו כמדינה וכקואליציה נשקיע בשיפור בתי הדין הרבניים ולא ניתן יד להצעות חוק מעוררות מחלוקת".
תרשה לי לספר לך, יוני שטבון, אתה יודע ממש כמוני ששום גאולה לא תגיע מצד הרבנות הראשית כפי שהיא כיום. שיפור בתי הדין הרבניים הוא רעיון יפה ונחוץ תמיד, אבל מגיע רגע בחייו של נבחר ציבור שעליו לתת יד למחלוקת, כי לעיתים מחלוקת היא ההפך מהשטחה, ומהדחקה, ממסמוס ומדחיפת נושאים קריטיים לחיינו אל מתחת לשטיח האינסופי של השקט התעשייתי הפוליטי.
השאלה היא אם שטבון מדבר בשם עצמו, או שהוא פה למפלגה כולה. השאלה היא האם בנושא קריטי כנושא הגיור, הקול הקובע בבית היהודי הוא הקול החרדי-השמרן, או קולה של הציונות הדתית המתונה והאחראית, קולו של יו"ר המפלגה, חבר הכנסת אורבך, ואחרים.
לפני חודשים אחדים כתב חגי סגל בטורו במקור ראשון קטע בדוי נפלא ועצוב, על רב גדול-כיפה ומכובד המברך בשמחה את נכדתו על אירוסיה עם בחור שהכירה, עד שמתבררת לו ה"קטסטרופה הייחוסית" של הבחור, עד שמתברר לו גודל המחדל, וגודלה של האחריות שהוא ושכמותו ניערו מעל עצמם בקלות, מתוך חרדת השינוי, והחידוש, בפחד מבחירה בדרך המקילה הלגיטימית, בימים ובשעות שעוד אפשר היה לשנות ולהכניס תחת כנפיו של הלאום היהודי ציבור ישראלי חפץ שייכות, רובו ככולו מזרע ישראל ממילא.
אז חגי סגל מבין את זה, אלעזר שטרן מבין את זה, ציפי לבני מבינה את זה, והבית היהודי לא?
אנשי הלכה רגילים ללעוג כשמטיחים בפניהם את סיפורה של רות המואביה, איך התקבלה לחיק העם היהודי בזכותם של כמה משפטים מיוחדים במינם, שאמרה כשסירבה להיפרד מחמותה: "עמך עמי, ואלוהייך אלוהיי". עם ישראל איננו נשען רק על התנ"ך, ישיבו הללו בתגובה. יש תורה שבעל פה שלמה, יש הלכות גיור. יש כללים, וטבילה במקווה. ומילה. וקבלת עול מלכות שמים, ותרי"ג מצוות בפני ג' דיינים.
הנה לפנינו צומת קשה,
אז מה עושים?
בוחרים. הגיע הזמן לבחור. ההצעה של שטרן שנוטלת את עיקר כוח הגיור ממנגנון השמרנות המכונה הרבנות הראשית ומבזרת אותו בין רבני ערים – כולם יהודים כשרים ושומרי הלכה – היא הצעה טובה, שמאפשרת מרחב סביר של שיקול דעת בשאלת מי הוא יהודי, מי הוא מתגייר, בעולם שבו מדינת ישראל היא אחד ממרכיבי הזהות היהודית המשמעותיים שישנם.
הגיע הזמן לטפל בבעיית הגיור כראוי לה. אי אפשר להתעלם מפצצת הזמן הזו, מוטב לפוצץ מפלגה אחת, משזו תתפוצץ לנו בפרצוף.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם