הפיגוע בירושלים: אי אפשר היה לצפות את זה
דף הפייסבוק של עבד אלרחמן אדריס א-שלודי, שרצח את התינוקת חיה זיסל בראון, התיק הפלילי ושורשיו בחמאס - הם מרכיבים שקיימים אצל צעירים פלסטינים רבים. אבל המציאות בשטח מורכבת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התיק הפלילי שלו במשטרה, גם כן היה אמור לסמן את הבאות. הוא כולל מעצר של 16 חודשים בכלא קציעות בגין יידוי אבנים ומעצר נוסף של 30 יום ממש לפני חצי שנה על עבירות דומות.
הנהג הדורס בירושלים. עם ''ייחוס'' משפחתי בחמאס
התפרעויות בירושלים. זריקת אבנים על גן ילדים
"הייחוס" המשפחתי של א- שלודי מלמד על שורשים עמוקים בתנועת החמאס. דודו, מחי אלדין אלשריף, היה מבוקש מספר אחד של ישראל. בין היתר בשל העובדה שירש את מקומו של יחיא עייש, 'המהנדס' של גדודי עזדין אלקסאם, ושימש אחרי חיסולו כמפקד יחידת המתאבדים של הגדודים עד לחיסולו ברמאללה.
למרות ה"רזומה", המפליל של א-שלודי לצערנו המציאות בקרב הצעירים בני גילו בירושלים ובערים הפלסטיניות לא שונה. מרביתם אולי לא חולקים את אותו ייחוס משפחתי, אך לרבים מהם היסטוריה פלילית די דומה שכוללת ידויי אבנים ובקבוקי תבערה - שמובילה גם לכניסות ויציאות חוזרות ונשנות מבתי המעצר לתקופות שונות.
כמי שנוכח בלא מעט הפרות סדר, אפשר בהחלט ליישר קו עם הנתונים אותם מפרסמת המשטרה שמלמדים על תופעה מדאיגה. גיל הצעירים ששותפים להפרות הסדר גם בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון וגם בקרב אלו שחיים בירושלים ורואים עצמם חיים תחת "הכיבוש". הולך ויורד.
אם בעבר דובר על מידיי אבנים בגילאים 16 ו-18 היום משטרת ישראל ומג"ב צרכים להתמודד עם ילדים בני 10 שבדרך לבית הספר, עוצרים לרגע, עוטים על ראשם כיסוי מוציאים מבין מחברות הלימוד אבנים ומיידים אותם לעבר סמל "הכיבוש" שמהווה מטרה קלה - הרכבת הקלה.
הכוח המיוחד של כוחות הביטחון שהוקם כדי למנוע פגיעה ברכבת, נכנס לפעולה מידית, ומנסה לבצע מעצרים של אותם ילדים משם הדרך להתלקחות ולמהומות קצרה מאד. אחיהם הקטנים יותר בני 5 ו-6 צופים על המתרחש מחלון הבית. צופים וצורבים במוחם את ההתנהלות, את הדרך ואת הצורך בלחימה נגד "הכובש היהודי".
בתי הספר הפרטיים בשכונת בית חנינא. שההורים משלמים להם אלפי דולרים בשנה כשכר לימוד, לא נקיים מצריבת אותה תודעה. גם ילדים אלו, שלומדים אנגלית, צרפתית, כלכלה ומשפט ומחונכים להיות אנשי העולם הגדול, חוזרים הביתה עם שירים על "כיבוש אל אקצא", על רצח מוחמד אבו חדיר ועם קביעה חד ממדית – "היהודים הם האויב שלנו ובו צריך להילחם".
הקלישאה המעודכנת – "הכתובת הייתה על 'הוול' בדף הפיסבוק" היא הרבה יותר מורכבת באשר למציאות המתנהלת בשטח. המציאות הזאת גם מסמנת סימן שאלה גדול באשר לדרך ההתמודדות ולתוצאות המאבק הנחוש עליו הצהירו במשטרה בבוקר שלפני פיגוע הדריסה, שיש שיאמרו הפך לנבואה שמגשימה את עצמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם