האתגר האמתי של רבני ירושלים החדשים

ירושלים עיר של כולם, אבל לעולם לא תהיה תל-אביב. הרבנים החדשים ראויים ומתאימים, אך עליהם להעניק למהפכה של ברקת את הפן היהודי

שלום קרומבי | 23/10/2014 10:35 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לירושלים נבחרו אתמול שני רבנים מכובדים וראויים, ולמרות מערכת הבחירות הסוערת הם דווקא מייצגים את הקונצנזוס של החברה הירושלמית. הרב שלמה עמאר מתאפיין בחיבור אל העם, הוא נפגש עם השטח והציבור הספרדי-ירושלמי יקבל אותו מהיום באהבה גדולה. גם הרב אריה שטרן יודע לגעת בציבור. אמנם יהיה לו צורך להוכיח לציבור החרדי שאין סיבה להיבהל ממנו, אבל נדמה כי עבורו זו תהיה דווקא משימה קלה. לפני מספר שבועות עברתי ליד סניף הדואר הסמוך לשוק מחנה יהודה וראיתי את הרב יוצא בעצמו ממכוניתו לרוקן את תכולת תיבת הדואר שלו. הפשטות בה נהג כבר לא מוכרת כל-כך כיום בעולם הרבנות. חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי "הרב הזה ראוי להיות הרב הראשי של ירושלים". כשהציבור יפגוש את הרב שטרן פנים-אל-פנים הוא יצליח להיות הרב של כולם.

מיד לאחר הניצחון הכריזו הרבנים כי המשימה הראשונה שלהם היא איחוי הקרעים, אבל זו המשימה עבור כל מי שנבחר לאחר מערכת בחירות רווית יצרים. המשימה האמתית של רבני ירושלים החדשים היא להחזיר את ההדר לעיר הקודש של העם היהודי. הם עולים לכס הרבנות בתקופה בה ירושלים נמצאת במתח תרבותי ומאבק על עתיד אופייה. חגיגות פתיחת מרכז הסרטים הסינמה-סיטי ואצטדיון ארנה הם רק חוליה אחת במתח הזה, בין קודש לחול, בין רחביה למחנה יהודה, בין בן-יהודה למאה-שערים.

בעוד מספר שנים צפויה לחבר הרכבת את ירושלים ותל-אביב ולהפוך אותם לערים צמודות. זמן הנסיעה מתל-אביב לירושלים ולהפך יהיה 20 דקות בלבד. המשמעות של חיבור הערים תהיה עצומה, הן בפן התרבותי והן בפן הפיננסי. אם עד היום עובד הייטק בירושלים הרוויח פחות מעמיתו בתל-אביב, בגלל חוסר היצע, מהיום יוכל עובד המתגורר בירושלים לעבוד בתל-אביב בקלות, כך שגם המעסיק הירושלמי יהיה חייב להתאים מחירים. משמעות נוספת היא שבקרוב יהיה ניתן לגור בירושלים מבלי לוותר על יציאה לבילוי ערב בעיר ללא הפסקה.

מבחינה תרבותית הקירבה הזו צפויה לחולל מהפך בירושלים.

השינוי כמובן מבורך,
אבל יש לעשות אותו בצורה נכונה. ירושלים היא עיר של כולם, חילונים-דתיים-חרדים וטוב שגם חילונים ירגישו בה בחופשיות ולא יחששו מלהתגורר בה. אבל ירושלים לא תהיה אף פעם תל-אביב, היא עיר הקודש, עיר עם אופי יהודי ותרבותי וזה הקסם שלה. מי שחשב שירושלים תהפוך ל"עיר הסרטים של ישראל" בעקבות פתיחת הסינמה-סיטי היה צריך לבוא בחודש אלול לשכונת נחלאות ולפגוש את אלפי (או רבבות) המשתתפים ב"סיורי הסליחות" בבתי הכנסת בשכונה. זה קורה גם בשוק מחנה יהודה מידי יום שישי, כשעשרות קבוצות של מבקרים מכל הארץ מגיעות לפגוש פסיפס תרבותי של העיר ירושלים. גם בירושלים של 2014, סרטים – אאוט, סיורי סליחות ומחנה יהודה – אין.

לירושלים יש בשתי הקדנציות האחרונות ראש עיר מצוין שחולל מהפך חשוב בעיר. האתגר של רבני ירושלים החדשים הוא להצטרף למהפכה הזו ולהעניק לה גם צביון יהודי-היסטורי. ניר ברקת הביא לירושלים את הפאבים במחנה יהודה ואירועי תרבות במתחם הרכבת הישנה, הרבנים הראשיים צריכים להביא לה התחדשות יהודית וחיבור להיסטוריה של אלפי שנים.

נראה כי שני הרבנים שנבחרו מתאימים בדיוק למשימה הזו. מצד אחד הראשון לציון הרב עמאר עם הגלימה והכובע הקטיפתי, מצד שני הרב שטרן עם החליפה והעניבה (ומאתמול גם כובע המבורג רבני) מהווים ביחד שילוב מעניין מאד של רב אשכנזי ורב ספרדי שלא מאיימים זה על זה אלא משלימים זה את זה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שלום קרומבי

צילום:

מנהל מרכז "שמיא" למודעות אישית על פי היהדות ואיש תקשורת חרדי

לכל הטורים של שלום קרומבי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק