הכותל המערבי: תזכורת לעובדות האמתיות
מזכירה לחברותיי ב"נשות הכותל": כבר היה בעבר מאבק על המחיצה בכותל. אז המחיצה נחשבה כסממן יהודי, שראשי הציונות החילוניים נאבקו על הצבתה מול ההתנגדות הערבית
בניגוד להן, אני סבורה שהפשרה שהוצעה על ידי ממשלת ישראל לקיים ב"עזרת ישראל" תפילות שוויוניות, תפילות נשים עם קריאה בתורה או תפילות משתפות של גברים ונשים עם השתתפות מוגבלת על פי ההלכה לנשים- זה הפתרון הנכון והראוי. עזרת ישראל היא אזור ההמשך של הכותל המערבי וקיימת כיום הזדמנות לכל הזרמים הפלורליסטים לקיים שם לפחות שלשה מניינים יומיים על פי מנהגיהם, ובכך להרחיב את הקשר של עם ישראל למקום ולאזור זה הנגיש לכל עם ישראל ומייצג את שורשינו ההיסטורים ואת עתידנו הרוחני.
את עזרת הנשים בכותל יש להניח לנפשה, ולנפשן של הנשים המתפללות בה תפילה אישית יום יום - ברובן, נשים חרדיות.
ואולם לאור הכרזתן המתנוססת על האוטובוסים בירושלים של נשות הכותל על מבצע "בת מצווה" בר"ח חשוון, אני מבקשת להביא מידע על הכותל שאינו זכור או אינו ידוע לנו. הרטוריקה הרווחת בתקשורת ובמשפט היא שזו "זכות אדם" להתפלל בכל דרך שהיא בכותל. מנהיגת הקבוצה רמזה בראיון לערוץ 2 שמטרת המאבק היא ש"יום אחד" אפשר יהיה לומר ש"היתה מחיצה" בכותל. כלומר: היא שואפת להוצאת המחיצה מהכותל (אינני יודעת עד כמה המתפללות בקבוצה ותומכותיה מודעות לשאיפה זו ולהשלכותיה ברמת הפילוג בעם ישראל והפגיעה בו). עוד מסבירים לנו כי בדרך זו (של החדרת מנהגים פמיניסטיים לעזרת נשיםאו עקירה עתידית של המחיצה) אנו "מחזירים את הכותל לעם היהודי לאחר ההשתלטות החרדית." התקדים הוא, לדבריהן, ש"לפני מלחמת ששת הימים לא הייתה מחיצה בכותל."
הכותל פתוח היום לכולם
יש נתונים שהם זמינים לכל ירושלמי ומעידים על מציאות שונה מזו המתוארת לעיל . האמירה "שיש להחזיר את הכותל לעם" אין בה אמת. בשנים האחרונות הכותל מוצף בעולים לרגל מכל הזרמים, הגוונים, האזורים בארץ ובעולם, בעיקר יהודים אבל גם תיירים ועולים לרגל שאינם יהודים. מיליון איש מגיעים לכותל רק בתקופת הסליחות ואלו ברובם אינם יהודים דתיים או אורתודוקסים. כלומר: מאז "ההשתלטות החרדית" המופרכת על הכותל העם לא נוטש אלא הוא בא בהמוניו עד כדי כך שיש מבין תושבי הרובע היהודי המבוגרים החשים צורך לגור מחוץ לחומות בשל ההכבדה בנגישות כתוצאה מריבוי המתפללים והמבקרים בכותל וברובע היהודי בשנים האחרונות (שהם, בעקרון, שמחים בה).
שאלה אחרת היא האם זו "זכות אדם" להתפלל בכותל בכל דרך שהיא. הכותל, בשל קדושתו הרבה לכל העם היהודי, מצריך פסיקה הלכתית וציבורית עדינה המשקפת נאמנות להלכה ואיזון בין קבוצות שונות בעם היהודי. ללא מחיצה בין גברים ונשים האורתודוקסים, שהם המתפללים והמתפללות העיקרים היומיומיים בו, לא יוכלו להתפלל. עם זאת, מתרחשות ברחבתו תופעות שאינן קיימות בבית כנסת אורתודוקסי אפילו מודרני: אנשים לא יהודים מתפללים בו. נשים מסתובבות בקרבתו בלבוש שאינו הולם בית כנסת.
זכורות לי שנים בהן נשות הכותל הסתפקו בקריאת מגילת איכה בעזרת נשים והחרדים הסכימו לכך. העובדה שבית משפט מחוזי התערב והפר את האיזון העדין הזה תמוהה ביותר וחושפת חוסר כבוד למורשת ישראל ומנהיגיה. קשה להאמין שבית משפט איטלקי היה מורה לאפיפיור כיצד לנהל את סדרי התפילה בוותיקן, או שבית משפט באנגליה היה מורה לארכיבישוף מקטנרברי איך לנהל תפילות בווסטמינסטר אבי בלונדון.
ולבסוף יש לעיין בשאלת המחיצה בכותל ותולדותיה. הנשים מתקופת המנדט שהתפללו בכותל ללא מחיצה היו עטופות מכף רגל ועד ראש ולרוב התכנסו בקרן זווית. הסיבה לכך שלא הייתה מחיצה בכותל נובעת מדיכוי העם היהודי על ידי המנדט הבריטי, ומשיתוף פעולה בין המשטרה הבריטית ובין המוסלמים הרואים עד היום בכותל (בעיקר מאז פרוץ הציונות) מקום קדוש לאיסלאם.
ביום הכיפורים בשנת תרפ"ט ( 1928) הכניסו גורמים ציונים, לאו דווקא דתיים, מחיצה לכותל בניגוד לאיסור הבריטי- מוסלמי. המשטרה הבריטית, על פי דרישת ההנהגה המוסלמית, פרצה במהלך תפילות יום הכיפורים לכותל ורמסה את המחיצה על המתפללים לצדה. על פי דיווחי העיתונות מאותה תקופה המתפללים וגם המתפללות בכו על לקיחת המחיצה.
התגייסות חוצת מחנות
העולם היהודי על מנהיגיו - אורתודוקסים, חרדים, קונסרבטיבים ורפורמים - הזדעזעו מן המעשה ובעקבותיו ובעקבות מאורעות 1929 בכללן
מן התיעוד ההסטורי יש להקיש שגם הנשים שמחו בהחלטה זו, ככל עם ישראל. חלקה של ההנהגה היהודית הלא אורתודוקסית הציונית החילונית בארץ והקונסרבטיבית בחו"ל בהכנסת המחיצה בין נשים וגברים לכותל, כביטוי לאוטנטיות תרבותית ואחדות יהודית, היה מכריע!
ואכן, הנהגה זו צדקה. הכותל ואזור הר הבית כולו הפכו במרוצת השנים למקום רוחני מרכזי ומאחד שכוח משיכתו עולה משנה לשנה. מי הקצין ומי החליט לסגת מעמדתו הממלכתית-הציונית המקרבת את כל הקצוות בעם ישראל- ונצמד לעקרון נוקשה אחד ולהתנהלות של "ייקוב הדין " (האזרחי) "את ההר"-?
ישפטו הקוראים. לעניות דעתי אילו אינם החרדים וגם לא נציגי הממסד הדתי או הפוליטי של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם