שיקולים מזוהמים נוגעים בשאלת מינויו של וינטר
מי שהצית את הוויכוח המלאכותי סביב דף הקרבי האמוני שהוציא מח"ט גבעתי ידע מה הוא עושה. תפקודו המוצלח של אל"מ עופר וינטר ב'צוק איתן' לא מעניין אף אחד, ושאלת קידומו הפכה לדיון פוליטי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במסגרת אחת ההצגות התקשורתיות הללו שוחחתי עם מי שהיה פרשן צבאי מאוד ותיק ומוערך וגם היה מפקד גלי צה"ל, משה שלונסקי. לא בדיוק איש ימין, נכון יותר איש שמאל מוצהר. בכל זאת שלונסקי, שהתנגד לצורת ההתבטאות הזאת, אמר לי בנחרצות: "עופר וינטר הוא מפקד מעולה. הוא ימשיך להתקדם ויהיה אלוף בצה"ל".
עכשיו נערך הסבב הראשון של העלאות בדרגה ומינויים בכירים לאלופי משנה שנלחמו בצוק איתן; הטובים קיבלו אוגדות. עופר וינטר לא נכלל בסבב. הוא לא מח"ט צעיר. ייתכן שיש מי שאומר: הוא למד את המקצוע של להיות מח"ט גבעתי – ניתן לו שימשיך. אז כן, הוא ימשיך. כבר מונה לו מחליף, מהצנחנים דווקא, אבל וינטר יישאר בתפקידו עד הקיץ הבא.
מי שהצית את הוויכוח המלאכותי סביב הדף הקרבי הזה ידע מה הוא עושה. עצם הוויכוח גרם להטבעת אות ארגמן על מצחו של המח"ט המעולה, כפי שמסכימים גם אלה שלא אוהבים את שם ה'. האם יכול להיות שהשטות התקשורתית הזאת מלפני המלחמה משפיעה לאחריה? אם כן, זהו עוד סימן לדרך הלא הגיונית והבלתי מושכלת שבה מתנהלים כאן דיונים ציבוריים. הייתה מערכה ארוכה, של חמישים יום.
במהלך מערכה ארוכה כזאת נבחן מפקד בכיר בצורה הרבה יותר פרטנית ויסודית מאשר בדף קרבי שמכיל כך וכך מילים. האם ניסוח של דף קרבי חשוב יותר מהעובדות לגבי תפקודו של מפקד במערכה ארוכה? באותם שבועות יכלו הממונים על עופר וינטר ללמוד הכול על יכולת הפיקוד שלו, על הישגי יחידותיו, ועל תפקודו כמי שמפעיל את כוחותיו בשדה הקרב בהתאם לחוקי המלחמה.
האם היו אצלו חריגים? האם הייתה אלימות קשה? אולי רצח שבויים וביזה? לצה"ל צריכות להיות תשובות מדויקות על כל אלה. אפשר לקבוע כי אם תפקודו היה שלילי בממד כלשהו של תפקוד חטיבת גבעתי, כבר לא היינו רואים אותו בנוף המח"טים.
להפך, לקראת סיום המערכה הוא היה מוכן לבצע פעילות קרבית שמח"טים אחרים סירבו לבצע, בתנאים שהגבילו אותם. אבל בראיונות החגים שלו דיבר שר הביטחון בוגי יעלון והתייחס שוב לדף הקרבי הנושן. הוא לא פסל את וינטר באופן גורף, אבל רמז כי יש לו ספקות לגביו. במקום לנפנף את הסוגיה מטעמי חוסר רלוונטיות לאחר המערכה הארוכה, החליט יעלון בכל זאת להתייחס.
לאור כל זאת, כל נושא קידומו של אלוף־משנה עופר וינטר נצבע בצבעים לא טבעיים. כאשר הדיון סוטה לכיוונים מגמתיים כאלה, וכתוצאה מכך הופך פוליטי, כבר אי אפשר לדעת מה הסיבות לקידום של מפקד או לאי קידומו. השיקולים מזדהמים. אם עופר וינטר מספיק מוכשר ומתאים להתקדם לפיקוד על אוגדה ולעלות בדרגה, יעלו מן הסתם סימני שאלה. אם לא יקודם בטווח זמן סביר, יתעוררו סימני שאלה גדולים עוד יותר.
האם זו חזרה על התסריט הישן של אפי איתם? כבר לא נוכל לדעת. אם יקודם, נחשוד שהדבר בוצע כדי לרַצות חוגים של הימין הדתי. ממילא חשיפתו של מח"ט בצורה שבה הדבר התבצע לפני המערכה גוררת התגודדויות פוליטיות של אוהדים ומתנגדים. אם לא יקודם, נחשוד שהשמאל פיתח טכניקות להטלת וטו על אישים, כולל המפקדים המוכשרים ביותר בצה"ל.
צה"ל, למרבה הצער, אינו צבא שמשופע במפקדים מוכשרים משכמם ומעלה בדרגות הבכירות, ובוודאי לא ברמה המטכ"לית. אם לא קיים שיקול נקי ומסודר לגבי קידום מפקד בדרגת מח"ט, זה מחדל. אחר כך נדלקים ויכוחים ונפתחים פצעים שלא נרפאים גם 41 שנים לאחר מעשה. לצה"ל דרושים מפקדים בכירים מצטיינים, מנצחים, בעלי נטיות תוקפניות, שמוכנים גם ללכת כמה צעדים מעבר למה שנאמר להם בכתב או בעל פה; שמוכנים להיות גם קצת עצמאיים בשדה הקרב. עופר וינטר הוא מפקד כזה.
המפתיע הוא שלמרות הפקפוקים שהעלה שר הביטחון, אחרי המלחמה, לגבי דף המפקד של וינטר, בצה"ל הדברים נראים אחרת. "הצבא לא הוטרד מדף המפקד של עופר וינטר. החיילים שלו הם מבת־ים, אשדוד וקריית־מלאכי, והם באים עם אלוהים לעבודה ולא רק למלחמה", אמר השבוע האלוף גרשון הכהן ברב שיח שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.
"השפה הזאת פשוטה בעיניהם. זו גם ההשקפה של הרבה ערבים ודרוזים שאני מדבר איתם. הם יודעים שכשאתה הולך למלחמה, כדאי שה' יהיה איתך". בסופו של דבר, משום שעופר וינטר מביא איתו את אלוהים לעבודה, הסביר ביותר הוא התרחיש הבא: ישאירו אותו בהמתנה גם אחרי שייפרד מגבעתי, ככל שרק ניתן. היום הוא כבר בן 43. הוא יקודם ויקבל אוגדה בדרגת תת־אלוף בעוד שנתיים־שלוש. ייתכן שזו אפילו תהיה אחת האוגדות היותר חשובות בצה"ל. בסביבות גיל 50 שלונסקי יראה שצדק, ועופר וינטר יקבל דרגת אלוף. אבל זה יהיה תפקידו האחרון בצה"ל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם