כשהפקיד הבכיר חושב שהוא הריבון

בשולי הויכוח על "פסקת ההתגברות" היינו עדים להתנהלות חמורה של היועץ המשפטי לממשלה. אם היה ספק בידי מי נצבר יותר מדי כח, ההוכחה הגיעה

יהודה עמרני | 29/10/2014 11:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ישראל נמצאת תחת כיבוש, כיבוש שלא מתחשב באמנות מקובלות בעולם, בסעיפי חוק או בשכל ישר. המערכת המשפטית כבשה מזמן את היעד ומדינת ישראל נתונה בידיו עד כדי כך שהעם הכבוש מתקשה אפילו להבין שהוא נמצא תחת שלטון זר, בלי שאיש שאל אותו.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

שלא יעבדו עלינו: איזונים ובלמים מזמן אין כאן, הגבולות בין הרשויות נדרסו ונפרמו, אך רק מצד אחד של המתרס. כשבג"ץ כרסם ללא לאות בעבודת הכנסת, עד למצב בו גישתו הצפויה נלקחה בחשבון בכל צעד ושעל בבית הנבחרים ובעבודת הממשלה, היתה כביכול "הפרדת רשויות". כעת, כשהמחוקק התעורר כדי לנסות לתקן, התעוררו גם המבקרים ונזכרו שיש הפרדה בין הרשויות, ושהצעת החוק שהוגשה ע"י ח"כ איילת שקד ואחרים המכונה "פסקת ההתגברות", היא  לא פחות מהפרה בוטה שלה.

קולם של המתנגדים המודאגים נשמע בימים אלו כשהם חוששים למרקם הדמוקרטי העדין בישראל. אלא שהציבור כבר לא קונה את התרמית הזו, שכן בג"ץ עבד קשה מאד כדי שגם מי שלא מצוי בפרטים יבין שמשהו לא דמוקרטי מתרחש כאן כבר זמן רב.

המיוחד בהתרחשות של הצעת החוק, הוא האפשרות שניתנה לנו להיחשף לזרועה השנייה של מערכת המשפט, זו המצויה בתוך הממשלה עצמה, וחשפה את דרכי הפעולה ותפיסת העבודה שלה. כוונתי למשרד היועץ המשפטי לממשלה. יומיים לפני ההצבעה בועדת השרים לחקיקה, אותו פקיד בכיר שאמור לסייע לממשלה בעבודתה, פרסם לציבור את חוות דעתו על הצעת החוק - במטרה להפעיל לחץ ציבורי על שרי הממשלה.

עצם ההתערבות של יועץ משפטי בחקיקת חוק יסוד היא פסולה, מכיוון שמהותו של חוק יסוד לקבוע את כללי המשחק, אותם הציבור רשאי וחייב לקבוע על ידי נציגיו.

אבל לא די היה ליועץ בהתערבות בלי סמכות; הוא החליט גם להיכנס לזירה הציבורית-תקשורתית כדי להשפיע על הלקוח שלו. היועץ משפטי לממשלה התיר לעצמו לומר לציבור שעל השרים וחברי הכנסת "להתנגד נחרצות" לתיקון חוק היסוד. דווקא ערב הצבעת ראש הממשלה והשרים על החוק, שכח היועץ את הוראות משרד המשפטים, המורות לו לייחס לחוות הדעת המוגשות לשרים "מעטה חשאיות" כיאה ליחסי עו"ד – לקוח.

אדם או מוסד המתירים לעצמם לפעול כך בלי חשש לתפקידם צברו כנראה כוח ואומץ רבים מדי. מישהו שכח להוציא להם כבר בתחילת הדרך כרטיסים צהובים וכעת העבודה קשה שבעתיים.

משום כך, צריך לשבח
את רוב חברי ועדת השרים לחקיקה שהתעלמו מחוות הדעת התמוהה הזו ואישרו את החוק. אם יתקבל החוק על ידי הכנסת, יהיה בו תרומה למעט שפיות ביחסיי הכוחות בין הרשויות. אמנם החוק אינו מושלם, ורבה הדרך עד שיהיה אפשר להתגאות בו בפני דמוקרטיות אחרות, שכן הוא עדיין לא מתייחס לפרלמנט כריבון של ממש ואינו מטיל מגבלות על הרשות השופטת בפסילת החוקים - אולם הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון.

על פי הצהרותיה, שרת המשפטים תפעל כדי לטרפד את השינוי ולשמר את המצב הבלתי דמוקרטי.

נאמני הדמוקרטיה צריכים להפעיל לחץ פוליטי כבד כי כל אזרח הגון במדינה זקוק לשינוי הזה, ללא קשר לחלוקה הפוליטית המסורתית בין ימין לשמאל. הלחץ הפוליטי צריך לבוא לידי ביטוי, לא רק לטובת החוק הזה אלא לקידום רפורמה אמיתית וכוללת בכללי המשחק, ובהסדרת מעמד המערכת המשפטית אל מול נבחרי הציבור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה עמרני

צילום:

יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, הדוגלת בהכרעת הרוב, בהפרדת רשויות, בהגנה על זכויות הפרט בהגינות שלטונית ובשקיפות

לכל הטורים של יהודה עמרני

פייסבוק