השיח האלים בתקשורת מעודד את האש במגרש

שרשרת התגובות הקיצוניות בשערי העיתונים, בבית המשפט, בין הפוליטיקאים, רק מחזקת את כוחם של אוהדי הספורט האלימים

אמרי סדן | 6/11/2014 11:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
והנה שוב הקולות לעריפת הראשים: ועדת חקירה ממלכתית, השעיית השופט, סגירת הליגה לכדורגל. שרת הספורט, חברי כנסת, פרשני כדורגל - כולם מתגייסים להביע את דעתם על "היום השחור של הכדורגל הישראלי", על "פשיטת הרגל המוסרית", על "האלימות, הגזענות, השנאה" וכו' וכו'. הכול, בעקבות פיצוץ הדרבי התל-אביבי לאחר תקרית האוהד שהתפרץ למגרש כדי לתקוף את השחקן ערן זהבי.

עוד דעות ב-nrg:
ניצחון לרפובליקנים: ישראל תקבל מרחב פעולה
חייבים להגיד בקול רם: יש אינתיפאדה בירושלים
השמאל חייב להתפכח: אבו-מאזן מייצר טרור
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

התקרית החמורה שאירעה בתחילת השבוע דורשת טיפול בשופט, במחדלי האבטחה, אולי גם עונש לגורמים מסוימים בהפועל ת"א ובמכבי ת"א שליבו את האווירה. אבל זהו. היא ודאי לא מצדיקה את ההיסטריה ברשתות החברתיות ובמהדורות החדשות. מי שחשף אתמול את פניו הוא לא הכדורגל הישראלי אלא החברה הישראלית הלא רגועה והלא יציבה. כמו כל אורגניזם בריא החברה צריכה לדעת להתמודד עם מאורעות חריגים בקור רוח ובשליטה עצמית – כתגובה לחום המזג ששלט אתמול במגרש. אלא שהחברה הישראלית בחרה אתמול להגיב על אש באש.
 
צילום: דני מרון
ערן זהבי מותקף צילום: דני מרון

כמו ביקוע של אטום, ככה פוליטיקאים ואנשי ציבור מרגישים צורך ליצור תגובת שרשרת של התייחסויות קיצוניות לאירוע שעם כל חומרתו, הוא חלק מהספורט. "ערן זהבי ניצל ממוות" – באמת? והתוצאה של התגובות המתלהמות הייתה קטטה שפרצה בין אוהדי הפועל ומכבי בבית המשפט.

אנחנו תמימים כשאנחנו חושבים שהיריבות ההיסטורית בין מכבי להפועל היא זו שגרמה לפיצוץ הדרבי התל-אביבי. אנחנו לא מבינים שהאלימות מצאה בתקשורת בעלת ברית אמיצה. קחו לדוגמה את דאעש, ארגון טרור רצחני שהתקשורת המערבית היא שופר התעמולה הטוב ביותר שלו. גם כאן, אוהדי הקבוצות יודעים שהם מצולמים, ונהנים מתשומת הלב שהתקשורת מעניקה להם. אוהדי הספורט תמיד מעוניינים
שיתייחסו אליהם ברצינות, הם מעוניינים להפוך "משחק" ל"מציאות", והחברה הישראלית נתנה להם יד בפריים טיים. נתנו להם את מלוא הכבוד: הם כעת מכתיבים לנו את סדר היום הלאומי. הם הפכו לכותרת.

התגובות המתלהמות התחילו בהחלטתו התמוהה של השופט ריינשרייבר. לא כל אלימות היא רעה. זהבי הגן על עצמו וגם אם הוסיף קטנה משלו זה לגיטימי. הבא להורגך השכם להורגו. לא צריך להרחיק על זה שחקן. אבל הכרטיס האדום בישר את האורגזמה האלימה באורגיה המגוחכת שערכו אוהדי הפועל ומכבי והחברה הישראלית. כולם צורחים, כולם מאיימים, התנהגות אלימה במגרש נענית בשיח אלים בבתיהם של מקבלי ההחלטות.

אחד מחלוצי הכדורגל הגדולים בעולם הוא נשכן סדרתי, זינדין זידאן סיים את הקריירה שלו בנגיחה לחזה של מטראצי במהלך גמר מונדיאל 2006, אייל ברקוביץ' עצמו תפס לאיציק זוהר את הביצים במהלך משחק. זה חלק מהספורט. אם נדע להתייחס בשלוות נפש לאירועים מהסוג הזה אולי נוכל גם למנוע אותם להבא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמרי סדן

צילום:

עורך בדסק NRG, בעל תואר בספרות עברית

לכל הטורים של אמרי סדן

עוד ב''דעות''

פייסבוק