גט הוא לא רק סרט - הוא סיפור אמיתי וחשוב

השתקת הביקורת והחבאת הליקויים הם שיגרמו ליותר אנשים להדיר את רגליהם משירותי הרבנות ובתי הדין ויביאו את המחוקק לכרסם בסמכויות בתי הדין בישראל

עו''ד לילי הורביץ גץ | 12/11/2014 16:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות:
יוצרי הסרט גט ביקשו וגם הצליחו לזעזע את אמות הספים בנוגע לבתי הדין הרבניים. דרך האומנות הקולנועית, הצליחו שלומי ורונית אלקבץ למקד תשומת לב ציבורית לסבלן של הנשים המחכות, מסורבות הגט. זהו סיפורה של ויויאן אמסלם המצפה עד בוש לגט שישחרר אותה מחיי זוגיות כפויים, נטולי חדוה ואהבה. פעם אחר פעם עומד הבעל בסירובו ועושה בבית הדין ככל העולה על רוחו.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- המגזר החרדי: נשים חיות פחות מגברים
- "מחשבון זכויות" חדש ייתן מענה לניצולי שואה

סצנות מדויקות עד כאב משחזרות התרחשויות דומות רבות, בבתי הדין הרבניים בישראל. מעשים נוראיים שבכל יום. אנשים שצפו בסרט, מקרב הציבור הדתי ושומר המצוות, שמוסד הרבנות ובתי הדין הרבניים יקר בעיניהם, זעמו כמעט באופן אינסטינקטיבי על הביקורת הנוקבת שהוא מטיח בבתי הדין הרבניים. בתוככי ליבם הם אמנם הפנימו את העובדה שיש מה לתקן בבתי הדין ובמעמדם של הנשים המתדפקות בשעריהם, אך כעסם נובע מהפחד שמא הביקורת תוביל למעשים שיפגעו בסמכות בתי הדין וישנו את סדרי הדין בנושאי האישות המאפשרים לדתיים ולחילוניים לחיות יחד במדינת ישראל.

כאישה דתית אורתודוקסית, בת ואשת רב, אני מצליחה להבין את החשש. אך לטעמי בטעות יסודו. דווקא השתקת הביקורת והחבאת הליקויים הם שיגרמו ליותר אנשים להדיר את רגליהם משירותי הרבנות ובתי הדין ויביאו את החברה הישראלית ואת המחוקק לכרסם בסמכויות בתי הדין. עלינו להביט למציאות הזו בעיניים ולפעול לתיקונה. כאשר צפיתי בסרט ראיתי תמונת מראה בהירה של הדיונים הרבים בהם ייצגתי נשים בהליכי גירושין. אל מול עיני עברו בסך, המסורבות והמעונות, כבולות בשלשלאות בלתי נראות אל גחמות בני זוגם, בהליכים המתארכים לשווא ובסחבת בלתי פוסקת.

הפחד הגדול של דייני בתי הדין, המאפשר לבעלים לעשות ככל העולה על רוחם, הוא הפחד מ"גט מעושה", שמשמעו מתן גט שלא ברצון מלא ושלם של הבעל. אך התרופה האפקטיבית לחשש הזה הוא כלל אחר הקובע ש"הכל לפי ראות עיני הדיין", כלומר לשיקול הדעת של הדיין יש מקום נכבד ומרכזי בחריצת הדין. לכן, רוחב דעתו של דיין, בית המדרש ממנו הוא מגיע והשקפת עולמו, צריכים ויכולים לאפשר לו שיקול דעת נרחב ועמוק ואומץ הלכתי, כך שפסיקתו לא תהיה מובלת על ידי חששות צדדיים. דיין כזה יוכל לראות את התמונה הכוללת, את דמעתה של המסורבת וגם את הנזק הגדול שנגרם למוסד הרבנות ולבתי הדין הרבניים.

בתי שצפתה איתי בסרט
אמרה לי בכאב שעל כל דיין לראות את הסרט. השבתי לה שלא רק כל דיין, אלא גם כל פוליטיקאי שבוחר את הדיינים באופן ישיר או קובע את הרכב הועדה לבחירת דיינים, חייב לצפות בסרט. עליהם להבין את תוצאת הדילים ו'השטיקים' הנותנים משקל מכריע למפתחות פוליטיים ומגזריים ולצבע הכיפה, במקום להשקפת עולמו של הדיין, לאומץ ליבו, רוחב דעתו וכתפיו. בדיונים ובהליכים הרבים שבהם אני משתתפת כעורכת דין וטוענת רבנית, ראיתי היטב דיינים שעושים כל שביכולתם כדי לקצר את ההליך ולצמצם את הסחבת ומתוך אחריות הובילו לפרידה בהסכמה, לשביעות רצון שני הצדדים. הועדה לבחירת דיינים היתה אמורה להתכנס כבר לפני זמן רב ולבחור דיינים חדשים לבתי הדין. זו הזדמנות המוטלת לפתחם של חברי הועדה בראשות שרת המשפטים ציפי לבני, להזרים דם חדש למערכת ולבחור בדיינים אנשי חיל ויראי אלוקים.

שמחתי מאוד לשמוע שביוזמת היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים עו"ד יעקובי ובאישור נשיא ביה"ד הגדול הרב יצחק יוסף תתקיים הקרנה סגורה של הסרט לדיינים המכהנים, שידונו גם בסרט ובמראה שהוא מציב בפניהם. אולי יום אחד, את המציאות המטורפת של ויואן אמסלם, נוכל לראות רק בסרט. 

לילי הורביץ - גץ, עורכת דין, טוענת רבנית ומגשרת
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק