מרוב שנדמה לנו שאנחנו באירופה, שכחנו להכיר את השכנים
חשוב שנכיר את השכנים שלנו פנים מול פנים – ולא דרך כוונת של רובה. להגיד "פלשתין" במקום הגדה המערבית ועזה, לא אומר שוויתרתי על מדינת ישראל. להפך, אני שומר אותה לנו
הגעתי לנתב"ג רק שעתיים לפני הטיסה. בודקת ביטחונית עברה וצעקה "למי יש דרכון ישראלי?" סתמתי את הפה וניסיתי להתערבב בקהל, משהו בזיכרון הקולקטיבי שלי העדיף שאתחבא כשמישהו בלבוש רשמי מחפש ישראלים, בצעקות. מראש הכינו אותנו כי ייתכן שהפלשתינים יגיעו עצבניים.
תלמידים מטייבה ומכפר סבא
צילום: אלי דסה
בידוקים ארוכים ומתישים עם יחס מתנשא, גם אם הם עניין שבשגרה, מביאים את הסעיף. התעשתּי וסימנתי לבודקת שאני בעל דרכון מיוחס והיא הפנתה אותי לתור אחר, "קצר יותר". כשעברתי אליו, זיהיתי את הפלשתינים עומדים בצד מחוץ לתור. הסתבר שהטיסה עוכבה בחצי שעה עד שהם סיימו את הבידוק הביטחוני. כדי להשלים את החוויה, כשהם עלו למטוס צעקו עליהם חלק מהנוסעים שבגלל שהם מסתובבים בדיוטי פרי ומחשבים כמה פאקטים של סיגריות לקנות, כולם צריכים לחכות. כשגילו הנוסעים הזועמים שהמעוכבים הם פלשתינים, נשמעה אנחת רווחה.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- בכיר חמאס: צריך לפרק את ממשלת האחדות
- ארכיבישוף הנצחון: הערב הגדול של גוטמן
במפגש דיברנו בפתיחות על הכול. על ביטחון, על המלחמה בעזה ועל הנרטיבים של כל צד בסכסוך. אבל דווקא בהפסקות בין ההתכנסויות הטעונות, גילינו כמה אנחנו לא מכירים. חלק מהאנשים שהיו שם מעולם לא ראו צעירים יהודים שלא לובשים מדים. חשבתי על כך שמרוב שנדמה לנו שאנחנו באירופה, שכחנו להכיר את השכנים.
והשכנים שלנו נראים כמונו. השכנים
צריך לחשוב על העתיד
אחת המשתתפות הפלשתיניות הייתה צעירה שנורתה בראשה בזמן ששיחקה עם חברה בחצר ביתה. לטענתה, היא לא הייתה קרובה לאזור שהיו בו עימותים. לטענתנו, טעויות קורות. תהיתי, מה היה קורה אם אני הייתי הילד הזה, וזו הייתה המציאות היום-יומית שלי. הרי בתוך גבולות הקו הירוק אין מחסומים, לא רואים פלשתינים והחיים ממשיכים.
בסוף המפגש היה ברור שאי אפשר לשכוח מההיסטוריה. אבל לצד זיכרון העבר, צריך לחשוב גם על העתיד. הדור הצעיר של היום מכיר את השכן בצד השני רק כאויב. מתפקידה של מערכת החינוך, ולא רק של ארגוני שלום, להפגיש ישראלים ופלשתינים ולהראות להם שגם בצד השני יש בני אדם. להעביר לבני הנוער שלנו את המסר שכשהם מתגייסים לצבא, תפקידם לשמור עלינו, אך לא מפני כל פלשתיני באשר הוא, כפי שעלול להשתקף מהתבטאויות של חלק מחברי הכנסת, אלא רק מהטרוריסטים הקיצוניים, משני הצדדים. חשוב שייפגשו פנים מול פנים, ולא רק דרך כוונת הרובה, את האנשים שאותם הם עתידים לפגוש מאוחר יותר במחסומים בשטחים, בשיטור בחברון או במעצרים במזרח ירושלים. זו תהיה למידה משמעותית.
הכותב השתתף בסמינר של יוזמת ז'נבה שהפגיש ישראלים וישראליות עם פלשתינים ופלשתיניות בכרתים
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם