המרחב האישי של ילדות הוא הפקר
כיצד קורה שאדם שצילם קטינות על חוף הים משוחרר אחרי 3 שעות חקירה בלבד? האם ההגנה על ילדות צעירות אינה חשובה בארץ?
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- בחשאי: ישראל מקימה מחנות פליטים באוקראינה
- G20: מחבקים דובי קואלה, מתעמתים עם פוטין
תמיר ואני, בתמימות של מתחילים, חשבנו שזהו פשע מספק, ושגופן של ילדות לא אמור לעמוד לרשות איש בן יותר מ-40 בשום דרך, ולו גם לשימושו ולפריקת סטייתו הפרטית בלבד.
תמיר הוא חבר ותיק למפגש היומי בחוף תל אביב, וזה שאפשר תמיד לסמוך עליו. ברגע שקרא לי להצטרף לחבורת העוקבים, היה לי ברור שיש דברים בגו. אחרי שלא נשאר בנו שמץ ספק, נשמנו עמוק ותמיר קרא למשטרה. לשמחתנו לקח להם רק יומיים להגיע. השוטר והשוטרת קראו לצלם החובב, וביקשו להביט במכשיר הטלפון שלו, אך הוא טען שהשאיר אותו בבית. הצעתי להביא להם את התיק שלו, עם המכשיר בתוכו, מהכיסא שעליו ראיתי שהשאיר אותו.
השוטרים הציעו לו שאני אצביע על התיק, ופתאום באורח פלא הוא נזכר שהמכשיר אכן בתיק על הכיסא. השוטר ליווה אותו ומכשיר הטלפון הובא אחר כבוד. השוטרת שאלה את אמן הצילום האם הוא נוהג לצלם ילדות והוא הבטיח שמה פתאום, ומעולם לא, והוא לא זוכר דבר כזה, ואולי מישהו אחר, ושבכלל הוא לא יודע מה יש בתמונות.
לשוטרת דווקא היה ברור מה היא רואה, אך היא אמרה לנו שהיא חוששת שמדובר במקרה גבולי, ללא יסוד מספק לעבירה, כדי לעכב לחקירה. בסופו של דבר תיארה את התמונות למשפטן של מחלק הנוער, שאישר לה לעכב את הצלם לחקירה. הוא נלקח, ואנו נתבקשנו להגיע לתחנה ולהגיש תלונה.
איפה אחריות המדינה
תחילה השתוממנו על שאנחנו אלה שאמורים להתלונן, ולא המדינה. כלום אין זה אינטרס מובהק של המדינה והמשטרה להסיר מפגעים כאלה מהציבור? האם כל עוד מסתובב יצור כזה בשטח ואיש אינו מרגיש שהוא מפריע לו אישית, הוא יכול לצלם ילדות, אולי לסחור בתמונות, ואולי בשעות החשיכה או במרחב הפרטי לפגוע בילדות בצורה חמורה יותר?
ובכן, שלום לתמימות. נחקרנו בנפרד ובמשך כשעה, שהתמקדה באישי, כאילו מדובר במישהו שגנב לנו סלולרי: הוא נגע בילדה? הוא נגע בעצמו? ראית אותו מפיץ את התמונות באינטרנט? לא, לא ולא. בשביל זה הגענו אליכם, משטרה חביבה, כדי שתחקרו. ככה רואים בסרטים שאתם אמורים לעשות. לכו תהפכו את המחשב שלו, תבדקו מה הוא עושה עם התמונות, ומה הוא עושה באופן כללי. החוקר שאל אותי אם אני מכירה את הורי הילדות שהוא מצלם. אמרתי לו שאני עשויה להיות בעצמי הורי הילדות, וכן סביר שאני מכירה הורים אחרים מהחוף. לשם כך עליי לראות את התמונות תחילה. הוא המהם.
כשחזרנו לחוף נתקלנו במכרים רבים, שבהו בנו בפקפוק. מה, לא ידעתם? כולם ידעו! משך שנים הוא מביא לכאן נערות בנות 15-14 שהוא "יוצא" איתן, מתרברב שהוא מצלם בבית ילדות נטולות ניצני נשיות. אז לא, לא ידענו חבר'ה, אבל מה שמדאיג בהרבה הוא שאתם ידעתם וזה נראה לכם סבבה. היו מי שדמותו הייתה להם מעורפלת יותר ודיווחו שממש נתנו לו לצלם את בנותיהן, כי חשבו שהוא אכן צלם שמעריץ יופי. ויש מי שהגנו במפגיע: הוא בחור חביב ואיש שיחה נעים. אז יש לו סטייה קטנה, מה לעשות? כולם יודעים וזה בסדר. רבים דיווחו שהיה הדילר האזורי לסמים משך שנים.
שלוש שעות של חקירה
כעבור כשלוש שעות נוספות שבהן עוכב, שב צלמנו בעזוז מלא, לקח את האופניים שלו והישיר אלינו מבט. התייעצנו עם מספר עורכי דין פליליים והם הסבירו לנו כאחד שזה החוק. אם לא נגע בילדה שהוריה מודעים לכך ומעוניינים להתלונן, או נגע בעצמו בציבור ברמה שהפריעה לנו ואנו מעוניינים להתלונן, או שאנחנו משוטטים להנאתנו באתרי פורנו של ילדים ומסוגלים להצביע שם על ילדות שצילם בחוף ובכך להוכיח הפצה ששל תמונות, אם לא מתקיים אחד מהללו, אזי כל מה שצלם הילדות עושה הוא פגיעונת זעירה בפרטיותן. חסר משמעות. כלומר, אם אינו אידיוט גמור שיתנפל על ילדה בחוף הים ויחלוק עמנו את אתרי ההפצה שלו, אין למדינת ישראל עניין בתחביביו לשעות הפנאי.
גופן והמרחב האישי של ילדות הן הפקר מבחינת החוק והמשטרה, והם לא יעמיקו בדוק כיוון שהזכות למרחב נטול איום וניצול בכל עת ובכל שעה, שמורה לגברים מבוגרים בלבד. בשביל לטהר את הסביבה גם עבור נשים וילדות צריך להמתין לפשע הורס חיים, שיקרה. ללא שום תרבות של מניעה. אז תעבור הילדה הנפגעת שבעה מדורי גיהינום, של חקירה והצפה, רק כדי להרחיק מהרחוב סכנה אחת מני רבות, למספר חודשים או שנים בלבד.
אני כותבת את הדברים האלה ביום שבו נודע כי בוצעה בהצלחה עוד פעולה של לוכד הפדופילים מטעם עצמו, אבי דוביצקי, לא הרחק מהחוף המדובר. וכן, ביום שבו נודע כי פוענחו אונס ורצח נועה אייל, שהתרחשו לפני 17 שנה. אחרי חקירה של שני עשורים שכללה מעקב אחרי יריקות של החשוד ברחוב, אחרי אבדן של צעירה שחייה נלקחו על מנת לשרת גחמה מינית של עובר אורח, שעברה רגעים אחרונים שהלב לא תופס. ושוב, ביתר שאת מטרטרת בי השאלה, למה אנחנו לא מטפלים מראש ובאופן תמידי בסכנה האינסופית שהיא היות ילדה ואישה בעולם? למה גופי החוק ממתינים לאסון גלוי שיטופל רק במקרה שהנו מספיק מזעזע והמתלוננת מספיק חזקה כדי לספר, או מתה?
אנחנו נתונים בשבוע חמור של
האמת היא שלא ידעתי. אני שואלת את עצמי ואתכם, מה מוביל למה? אדישות האזרחים להתנהלות הכבדה והמגוחכת של החוק וזרועותיו, או המוסכמות החוקיות שמתירות את דמן וגופן של הנשים והילדות, לאדישות האזרחית? ומי מרוויח מהמצב הפרוץ והמעורער הזה? למי יש אינטרס לאפשר אלימות וניצול מיני בכל הרמות, כל עוד לא פעלו האזרחים כמשטרה והביאו תיק חקירה מושלם הכולל מעשים רוצחי נפש אל פתחה? המרוויחים היחידים שאני מצליחה לחשוב עליהם הם אנסים, פדופילים, מטרידים ושאר עברייני מין. האם הם נטועים כה עמוק בצמרות כל הגופים המחליטים, כדי לדון אותנו ואת ילדינו לחיים של פחד ואונס?
אנא, פקחו עיניים גם אתם, ובזבזו את השעתיים היקרות על תלונה, על צילום מחבל נגד נשים או ילדים והעלאת דיוקנו לרשת. בפעולה משותפת אנחנו עשויים להצליח ועוד בדורנו ליצור הרתעה, לשנות את חוקי המרחב, ובעקבותיהם גם את החוק היבש עצמו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם