מלבנון השנייה ועד צוק איתן: לא למדנו כלום
כבר עשור לפחות שהאתגר העיקרי העומד בפני צה"ל הוא לחימה בשטח בנוי, והנה - לבעיה הכי קריטית, אין לישראל פיתרון
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- צה"ל לאשכנזים: המשורר המזרחי יוצא מהלופ
- החוק להגנה על זכויות המוסיקאים עולה שלב
לכן, השאלה העיקרית אינה עוסקת בהתראה אלא בהיערכות, בהכרעה, ובתועלת ביום שאחרי. על שאלות אלה, ולא על מריבות בשל קרדיטים, צריך היה להתקיים דיון ציבורי ומערכתי נוקב מיד לאחר המלחמה. כל מי שהיה כאן במלחמה האחרונה צריך לקבל תשובות על רשימת השאלות הבאה, ויפה שעה אחת קודם: ראשית, לנוכח גילוין של מנהרות התקפיות בשנה שקדמה למלחמה, כיצד ייתכן שלא גובש נוהל יעיל להשמדתן? מישהו לא הפנים את הסכנה ואת חומרתה, ולכן לא נערך אליה כראוי. התוצאה הייתה אלתורים, מוצלחים יותר או פחות, עד להשמדת המנהרות.
שנית, מה עשה סגן הרמטכ"ל גדי אייזנקוט עם המידע המודיעיני שהובא אליו בחודשים שקדמו למלחמה על סכנת המנהרות? הטיפול בנושא התרכז אצל הרמטכ"ל המיועד, ובטרם ימונה לתפקיד יש לברר אם ידע להמיר ידיעה למעשה, שכן על פניו התשובה שלילית.
שלישית, וזו אולי השאלה החשובה ביותר: לצה"ל החזק נדרשו לא פחות מחמישים יום כדי לגרום לחמאס הקטן להניף דגל לבן. אם כך קרה מול ארגון די פרימיטיבי ולא גדול, מה יהא מול חיזבאללה, שכוח האש שלו פי גדול עשרה, לוחמיו מיומנים ומנוסים יותר והוא נעזר בתנאי שטח קשים בהרבה? הדעה הרווחת היא שבמישור הטקטי לוחמי צה"ל וקציניו תפקדו מצוין, ומה שלא עבדה טוב זו השיטה. משהו באופן הפעלת הכוחות היה שגוי.
מה שמוביל לשאלה המהותית הבאה: כבר עשור לפחות שהאתגר העיקרי העומד בפני צה"ל הוא לחימה בשטח בנוי, והנה - לאתגר הזה אין פתרון. כמו במלחמת לבנון השנייה, כמו ב'עופרת יצוקה', כמו ב'עמוד ענן', גם ב'צוק איתן' צה"ל אומר עדיין לדרג המדיני שאין דרך להיכנס לעזה מבלי להרוג המונים או להיהרג בהמונים. מובן שהבעיה אינה פשוטה, אך לא ברור כיצד הגענו למצב שבו אין מענה לבעיה המיידית ביותר בסדר היום הביטחוני.
האיום האמיתי הוא חמאס וחיזבאללה
עם כל הכבוד לאיראן, לדעאש ולאל-קאעידה, מי
לבסוף, ישנה שאלה גם על התועלת המדינה שלא הפקנו מ'צוק איתן', ובמיוחד בשל הדיבורים על פירוז בתמורה לשיקום, שמהם לא נשאר דבר. כיום, מערבלי הבטון כבר זורמים פנימה. ראש הממשלה ושר הביטחון הזכירו את הכוח הבינלאומי שהשמיד את הנשק הכימי בסוריה כמודל למה שאמור לקרות בעזה, אך שום דבר מכל זה לא קרה - אדרבה, רגע אחרי שהחריבה את עזה, במקום לגבות מחיר מדיני מחמאס ישראל התנדבה לשקם אותה. האם זהו באמת האינטרס הישראלי?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם