לראשונה: ליברמן לא פוסל כניסת חרדים לממשלה
בישראל ביתנו יש מי שיודע להסביר מה הגורם לשינוי הדרמטי בעמדת אביגדור ליברמן: החרדים הם האפשרות היחידה מבחינתו למנוע בחירות; במקביל, הקרב בבית היהודי מתחדד ונפתלי בנט אומר בשיחות סגורות כי אורי אריאל פוגע במפלגה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השבוע, לראשונה, ההבנה שבעוד רגע מפזרים אותם לדרכם והולכים לבחירות חדשות חלחלה באופן אמיתי לרבים מהם. עד עכשיו זה היה בצחוק, לא יותר ממנוף להפעלת לחץ בתוך הקואליציה, אך השבוע זה כבר היה הדבר האמיתי.
אלו מראשי מפלגות הקואליציה שנכנסו ללשכתו כנסת של רה"מ בנימין נתניהו יצאו ממנה חיוורים. "נמאס לו", סיפר אחד מהם, "הוא באמת עייף. הוא הסביר בפנים מיואשות שהוא אינו יכול עוד לנהל את הקואליציה הזאת. הוא החליט לעצור את זה כאן ועכשיו, וללכת לבחירות". אם תרצו, אלו שביקרו בלשכתו של נתניהו השבוע שמעו ממנו את נאום ה"איני יכול עוד", גרסת נתניהו.
גם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן היה מאלו שפקדו את לשכת נתניהו, וזו כנראה הייתה הנקודה המשמעותית ביותר בשבוע הזה. כשראה ליברמן את מוכנותו של ראש הממשלה לסגור את העסק וללכת אל הבוחרים, משהו קרה שם – או כך לפחות מספרים בכירים בשלוש מפלגות שונות: הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי.
בשלוש המפלגות האלו גילו השבוע כי לראשונה מזה שנה, ליברמן התחיל להגיד "כן" לאותה שאלה שעליה הוא ענה עד עכשיו בעקביות "לא" – האם תאפשר לראש הממשלה לצרף את המפלגות החרדיות לקואליציה? זהו המקום להבהיר כי במונחים של ליברמן מדובר בלא פחות מרעידת אדמה. עד לא מזמן, כשהיה נשאל אם יסכים לצירוף החרדים, היה משיב ליברמן לשואל כי הוא יכול לשכוח מזה. השבוע, בפגישה עם נתניהו, ובשיחות נוספות עם חברי כנסת אחרים, הוא כבר נשמע אחרת. "זה משנה באופן דרמטי את התמונה", הסביר אמש גורם בכיר בליכוד.
גם בבית היהודי, אפילו במפלגות החרדיות עצמן, מכירים את השינוי הטרי שחל בעמדתו של ליברמן. בישראל ביתנו יש מי שיודע להסביר מהו הגורם לשינוי: קודם כול, ליברמן אינו מעוניין בבחירות. השבוע הוא הבין כי ייתכן מאוד שהאפשרות היחידה למנוע את הבחירות היא באמצעות הכנסת החרדים פנימה. רק שצעד כזה צריך להיעשות בדרך מתוחכמת, ובעיקר תוך שמירה על כבודו של יו"ר ישראל ביתנו. כך נולד הרעיון של קריאה פומבית של נתניהו לכל המפלגות היהודיות להצטרף לממשלה.
במילים אחרות, אף אחד לא מדבר על להוציא את יאיר לפיד ומפלגתו מהקואליציה. אם במפלגת יש עתיד יחליטו מצדם שלא מתאים להם לשבת עם החרדים והם עוזבים, זו כבר בעיה שלהם. אף אחד לא זרק אותם.
אבל משהו ביחסים בין יש עתיד וישראל ביתנו כבר אינו אותו דבר - זו לא אותה ברית חילונים שהייתה. "הם כל הזמן גורמים לפיצוצים מולנו, כשהם לא מוכנים לוותר ולהתגמש על שום דבר", אמר השבוע בתסכול בכיר בישראל ביתנו. מי שנחשף השבוע לכעסם של שרי ישראל ביתנו, לאחר ששר האוצר לפיד טרפד את הצעת החוק של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שביקשה לאפשר לאזרחים לקבל משכנתה בגובה של 90 אחוז מעלות הדירה, ראה אנשים זועמים.
את חילופי הדברים הקשים ביום רביעי במליאת הכנסת בין ח"כ לוי-אבקסיס עצמה ובין חברי כנסת מיש עתיד קשה היה לפספס. ועל כל זה משקיפים מהצד חברי הכנסת החרדים ומחככים ידיים בהנאה מופגנת. בניגוד למרצ ולמפלגת העבודה, הם הקפידו לא להשיב בשלילה עד לרגע זה להצעתו של נתניהו להצטרף לממשלת אחדות - ולא במקרה.
הרבה דובר על מערכת היחסים המורכבת בין שני הפלגים שמרכיבים את הבית היהודי - זה של נפתלי בנט וזה של אורי אריאל. מורכבת לא פחות היא מערכת היחסים בין שני האישים עצמם: כלפי חוץ מקפיד בנט בכבודו של אריאל, ואז מרעיף עליו לא פעם שבחים. בשיחות גלויות פחות זה כבר נשמע קצת אחרת.
ביום ראשון בבוקר התראיין אריאל לתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל, ובין השאר הוא נשאל שם על המתיחות בינו ובין בנט. בנקודה זו כינה אריאל את בנט "ראש מפלגת המתנחלים". מי שמכיר את בנט יודע עד כמה הוא מבקש להתרחק מהכינוי הזה. גם אריאל יודע - הרי איך תפנה הבית היהודי לציבורים רחבים ככל האפשר, אם היא תוגדר כמפלגת המתנחלים? ואכן, באופן מאוד צפוי לא אהבו בסביבתו של בנט את הריאיון ואת הכינוי שהודבק לבוס שלהם.
כמה שעות לאחר מכן, מחוץ לחדר ישיבות הממשלה, הסתודדו השר אורי אורבך והשר בנט. כאשר אורבך שאל את בנט אם הוא האזין לריאיון של השר אריאל, סובב יושב ראש המפלגה את ראשו בפרצוף מיוסר ואמר על אריאל שהוא נזק וגורם נזק למפלגה. באותו רגע התקרב לעברם אחד משרי הליכוד, מה שגרם להם לשנות נושא ולהתרחק.
בכלל, מדובר בימים מתוחים במיוחד בין תקומה, מפלגתו של אריאל, ובין מפלגת האם, הבית היהודי. בנט ואריאל אמנם שוחחו ביניהם השבוע בשאלת האיחוד או הפילוג של שתי המפלגות, אך נכון לרגע זה לא נרשמה כל התקדמות.
מקורבים לשר אריאל אמרו בתגובה כי "אנחנו לא מעלים על דעתנו שאלו הדברים שאמר השר בנט על מי שהוא מגדיר כשותפו הבכיר ביותר. אנו לא מעלים על דעתנו שהוא מתנער מנציגי המתיישבים או מהציונות הדתית, ובמיוחד לא מעלים על דעתנו שיזנחו את ערכי הבית היהודי כדי לקרוץ למצביעי מרכז תל-אביב". מלשכתו של השר בנט נמסר: "לא היה ולא נברא".
עומר בר-לב (העבודה) הוא חבר כנסת ישר. לפני שבועיים הוא העלה לוועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק המבקשת להאריך את שירות תלמידי ישיבות ההסדר לשנתיים. רגע לפני שעלתה ההצעה להצבעה קיבל בר-לב טלפון מאנשיו של יו"ר יש עתיד, השר יאיר לפיד, ובפיהם בקשה קטנה – תמשוך את ההצעה ותדחה את ההצבעה עליה בשבועיים, כדי שנוכל בזמן הזה לנסות ולגייס בעבורה
אלא שהפלא ופלא: עברו שבועיים, ולא רק שאנשי יש עתיד לא גייסו רוב לצורך אישור הצעת החוק אלא הם אף בחרו להצביע בעצמם נגדה. שרי המפלגה בוועדה, יעקב פרי ויעל גרמן, לא היססו להרים את ידם נגד הארכת שירות תלמידי ישיבות ההסדר.
במפלגת העבודה הסבירו כי ככל הנראה ביש עתיד בחרו לעשות עליהם "סיבוב". "במסגרת הניסיונות של לפיד להפעיל לחץ על הקואליציה כדי שיאושר חוק המע"מ, היה להם נוח מאוד שיהיה להם מנוף על הקואליציה", טענו במפלגת העבודה, "ומה יותר יעיל מאיום לתמוך בהארכת שירות תלמידי ישיבות ההסדר, כדי ללחוץ ולהלחיץ עוד קצת את מי שצריך כדי שחוק המע"מ יאושר באופן סופי? זו הפוליטיקה החדשה שלהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם