חוק הלאום חשוב גם כדי שתישמר הדמוקרטיה בישראל
בניגוד לטענות, חוק הלאום נחוץ לא רק מסיבות לאומיות, אלא גם כדי להגן ערכים דמוקרטיים שנזנחו בעשורים האחרונים
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
באקלים הפוליטי הזה ועל אף התבטאות מפורשת של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק בשנת 2001 כי יש לעגן את חוק השבות כחוק יסוד עדיין קיימים ספקות בנוגע לתקינותו הפוליטית של חוק השבות, כמה מחסידי הדמוקרטיה בישראל סבורים שעלינו לבטלו או לעקרו מתוכן. ואולם, על הצורך לעגן כמה מן המוסכמות שהביאו להקמת מדינת ישראל נאמר כבר רבות ואף נכתב.
טענתי היא שחוק הלאום נחוץ לא רק מסיבות לאומיות אלא גם משום שהוא מגן על ערכים דמוקרטיים שנזנחו בארצות דמוקרטיות בעשורים האחרונים בשל אי הבהירות הרווחת באקלים הפוסט מודרני שאין בו אמת אחת מהי דמוקרטיה. חוק הלאום מעגן את זכותם של יהודים וכתוצאה מכך גם של לא יהודים במדינת ישראל לשמר את תרבותם ההיסטורית ואת מורשתם המשפחתית והדתית. את הזכות הזו מדגיש סעיף 7ג' בו המציין כי "המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל ללא הבדל דת, גזע או לאום לפעול לשימור תרבותו שפתו וזהותו". הלוואי וחקיקה כזו הייתה קיימת בכמה מארצות אירופה ובכמה מדינות בארה"ב על מנת להגן על זכותם של יהודים או בני קהילות דתיות אחרות לקיים את אורחות חייהם כפי שקיימו אותם הוריהם.
בכמה מדינות באירופה הנאורה, ערש הדמוקרטיה, נשתכחו כמה מן הסעיפים כמו סעיפים 18 ו 26 – 3 מן ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם העומדת בתשתית הדמוקרטיה. להזכירנו, זה תוכנם של אותם סעיפים: "כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת חירות זו כוללת את הזכות להמיר את דתו או את אמונתו ולתת ביטוי לדתו או לאמונתו - לבדו או בציבור, ברשות היחיד או ברשות הרבים, דרך הוראה, נוהג, פולחן ושמירת מצוות." וש"להורים זכות בכורה לבחור את דרך החינוך לילדיהם".
בדנמרק ובארצות סקנדינביה למשל, אסורה על פי חוק שחיטה כשרה- האם זה חוק דמוקרטי?. באנגליה הורידו לאחרונה את דירוג רמת בית הספר החרדי "בית יעקב" משום שהבנות שנשאלו על השקפות עולם הקשורות למיניות האדם לא השיבו את התשובות להם ציפו השואלים מטעם המדינה. בגרמניה ובסן פרנסיסקו עמדו על הפרק חוקים ההופכים את ברית המילה לעבירה פלילית, רק ברגע האחרון נמנעה חקיקה כזו.
בשבדיה, למשל, תובעים לדין משפחות
כיצד ניתן להסביר את התופעה? מסתבר, אם כן, שכמו רבות מאידיאולוגיות החירות של הדור הקודם (פמיניזם, סוציאליזם), גם הדמוקרטיה מתפרשת ברחבי העולם המערבי כיום כמילה נרדפת לתפיסת עולם חילונית קיצונית, אנטי לאומית ואנטי דתית במהותה שהקשר בינה ובין הערכים המקוריים שעליהם הושתתה (חופש הדת והמחשבה) לעתים קלוש ביותר. השיח הפסיאדו- דמוקרטי שואף לרוב לפרק התאגדויות תרבותיות ייחודית ועתיקות יומין של קבוצות היסטוריות- דתיות או לאומיות בשם ערך ה"שוויון". כל התאגדות כזו שיש לה ייחוד פרטיקולארי וחוקים קהילתיים או לאומיים נתפסת כ"גזענית". השיח סביב חוק הלאום משקף את התובנות המתפרקות ממורשת היסטורית הרווחות במקומות שונים בעולם.
במובן זה, עם חקיקת "חוק הלאום" סוללת מדינת ישראל דרך לתיקון העיוות לא רק בד' אמות שלה אלא ברחבי העולם כולו. יש לראות בחוק הלאום דרך לשמירה על זכויות אדם תרבותיות, קהילתיות ודתיות כתשתיתן של מדינות דמוקרטיות בעולם ששכחו שהכבוד לתרבויות היסטוריות ולמשמרים אותן הוא אחד מערכי היסוד של הדמוקרטיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם