צריך להגיד את האמת: העסקת ערבים היא סיכון ביטחוני

היוזמה להרחיק את הערבים מקרבנו למחוזות שמהם לא יוכלו לרצוח בנו, היא חיונית. הצלת חיי יהודים והרחקת סכנה היא צו השעה, גם אם פעולה זו מקפחת ערבים שלווים

בעז שפירא | 23/11/2014 11:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: העסקה,ערבים
אשתדל לפרוש את הנימוקים המצדדים בגישה שלפיה העסקת ערבים היא סיכון ביטחוני כיום, תוך הפרכת הטיעונים הנפוצים בדבר "גזענות" וכיוצא באלה. בעובדה, מכה בנו היהודים טרור ערבי הנובע כולו משנאה תהומית של הישמעאלים לבני עמנו. תירוצים כמו "הכיבוש", "אפרטהייד" אפליה ועוד, אינם מחזיקים מים וכל מי שיודע ולו מעט היסטוריה יכול על נקלה לסכם לעצמו את תולדות הטרור הערבי, ממאורעות תרפ"ט, דרך הטבח במעלות, עבור בדולפינריום, מלון פארק, שחיטת משפחת פוגל, הטבח במרכז הרב ולפני כמה ימים הטבח המחריד בהר נוף.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- ארדן שלל תושבות ממעורב בפיגוע הדולפינריום
- נשיא צ'כיה: אוקראינה מעולם לא שלטה בקרים

האלימות, האכזריות, השנאה והפראות הם ברמות שלא כל עם יודע לייצר ומי שחולק על כך מוזמן להידרש לעריפת הראשים ומאפיינים נוספים של הטרור הערבי, בארץ ולא רק. לאסוננו, דוגמאות לא חסרות. האחראים על הביטחון טוענים שגל הטרור המכה בנו מאופיין בכך שאין התארגנות של רוצחים מוכרים (הנייה, אבו מאזן וכל השאר) אלא שמדובר בהסתה של המונים לרצוח, לדרוס, לפצוע , להשמיד ולאבד יהודים בכל הזדמנות ובכל האמצעים.

הקריאה הנ"ל נקלטת היטב אצל הרוצחים המגיחים לפגע בנו מכל מקום אפשרי. פעם נהג טרקטור באתר בנייה בירושלים, פעם עובד במכולת סמוכה למקום בו רצח, פעם עובד במסעדה בסמוך למקום עבודתו ופעם עובד ניקיון המנצל היכרותו עם הזירה (בית הכנסת בהר נוף), על מנת לתזמן את הטבח.
הפיגועים הנ"ל הינם בעלי מכנה משותף ברור: אין יכולת לזהות מראש את הרוצח. הוא מגיח מקרבנו, ממקום עבודתו עמנו ואצלנו, מתוך מרכז ושגרת חיינו. הרוצח מופיע ללא התרעה מוקדמת כשהמטרה היא לרצוח, כמה שיותר, בלי הבחנה בין חייל לאזרח, בין גבר לאישה, בין עולל לזקן, בין תינוקת לבין נערה צעירה הממתינה לטרמפ. עינינו הרואות והלב נקרע, זו מציאות חיינו היום בארץ הקודש.

מי מסכים לעבוד בקצבייה לצד רוצח פוטנציאלי?
היוזמה להרחיק את הערבים מקרבנו למחוזות שמהם לא יוכלו לרצוח בנו, היא חיונית. נתנאל עראמי הי"ד עבד ביחד עם רוצחיו שחתכו את חבלי הסנפלינג ושלחוהו למוות אכזר. מסתובבים בינינו ללא חת רוצחים פוטנציאליים וממתינים להזדמנות להוציא זממם אל הפועל. מי לידינו יתקע כי נהג ערבי באגד, המוסת לחשוב שחבר לעבודה נרצח, לא ירצה לדרדר אוטובוס מלא נוסעים לתהום?

הפורעים הערבים מבטאים
רצונם לחסל את הישות הציונית ולקעקע את הלגיטימיות שלה, בכל רחבי ארצנו. המגמה הזו ניכרת בעליל בכפרי המשולש, בסכנין ובטובא זנגריה, בהר הזיתים ובשמעון הצדיק, על הר הבית ובלוד ורמלה. ערביי יפו מבטאים מעת לעת את דעתם על "דו-קיום" בצעדות, הפגנות וחסימת צירים כשדגלי אש"פ בידיהם וכאפיות לראשם.

הכיצד ירהיב יהודי לשלוח את ילדיו הרכים לגן ילדים שבסמוך לו אתר בנייה שבו אורב פועל ערבי המשחר לדם יהודי (כנקמה על מות אחיין בהפצצת החמס בעזה, כביטוי למחאה על הריסת בית אחיו המחבל, מתוך רצון להיות גאווה למשפחתו ולעמו ולהצטרף לרשימת השאהידים מקבלי משכורות העתק, או סתם מתוך שנאה מולדת ומטופחת ליהודי באשר הוא).

מי גיבור ויעבוד בקצביה או משחטת עופות כשלצידו רוצח פוטנציאלי נוסף? מי יהין לעלות על אוטובוס שמאחורי ההגה יושב אדם שטוף שנאה והסתה שכל הווייתו מכוונת אל הרגע המכונן בו יעשה מעשה?
הצלת חיי יהודים והרחקת סכנה היא צו השעה וגם אם פעולה זו מקפחת ערבים שלווים, אין להימנע מכך - חיי אדם קודמים לכל שיקול אחר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים