הגרעין האיראני: מה גרם לבכירי הביטחון להתגייס נגד נתניהו
בחירת הבכירים בדימוס לפגוע באינטרס הלאומי ולהצטרף למתקפה האמריקאית על ראש הממשלה מחלישה את כוח המיקוח של ישראל
עוד כותרות ב-nrg:
- הכומר גבריאל נדאף: "זכות הלאום ליהודים"
- הולנד: מורה לנהיגה קרא להרוג ציונים - ונעצר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כך אומרת סוכנת יפה לסוכן ערבי בעל זהות לא ברורה, במפגש בגן ציבורי בפריז: "הגענו אל היעד, המוצא האחרון", היא מוסרת לו חבילה. "זה נותן לסעודים את כל מה שהם צריכים. אנחנו יודעים שהם נאבקים ללא הצלחה לפתח את פצצת האטום שלהם.

"ואם להיות גלויה: כשהעמדה האמריקאית היא כפי שהיא, לסעודים אין ברירה אלא להשמיד את תכנית הגרעין האיראנית בעצמם. כן, ג'מיל, לסייע לסעודים מהווה סיכון עבורנו. אבל גם לנו לא נשארו הרבה אופציות. כל הדיבורים האלה על רפורמות? (באיראן) אנחנו בטוחים שאיראן עדיין תומכת בחמאס ובחיזבאללה באופן חשאי, והאמריקנים עוצמים עיניים – גם לזה וגם לנשק (הגרעיני)".
"איראן גרעינית שחולשת עלינו זה משהו אחר (מהפלסטינים)", היא אומרת לו. "לעבוד עם הסעודים נגד איראן זה הצ'אנס שלנו לבנות סוף סוף גשר לערבים".
בסופו של התסריט הבדיוני העתידי הסעודים תוקפים, ואחריהם בגל שני מטוסי חיל האוויר של ישראל. בגלל השמדת המתקנים השונים נגרם באיראן אסון סביבתי נורא עם עשרות אלפי הרוגים. האיראנים מגיבים כלפי סעודיה בטיל עם פצצה גרעינית שכבר יש להם. ישראל סובלת. אבל באופן מפתיע, המלחמה הנוראה על מאות אלפי הרוגיה מכל הצדדים מסתיימת בתוך כחודש.
הפסקת השיחות היום ללא תוצאה מתאימה להערכות ולציפיות בישראל. בישראל מעדיפים את המשך הלחץ של משטר הסנקציות נגד איראן, ובוודאי מתנגדים להסרת הסנקציות בתמורה לחתימה איראנית.
האם השנה האחרונה של המשא ומתן עם האיראנים היא בגדר כישלון? האיראנים, גם עם המשך הסנקציות עליהם, הרוויחו הרבה. הם הרוויחו לגיטימציה בינלאומית. הרבה הזדמנויות-צילום מלאות חיוכים של ג'וואד זריף עם קתרין אשטון וג'ון קרי בעיקר, שתיים מהדמויות האוויליות ביותר שעלו אי פעם על בימת ההיסטוריה הדיפלומטית הבינלאומית. הם הוכיחו כי עלילות העיירה הצרפתית המגוחכת קלושמרל ועלילות הכומר האיטלקי דון קמילו בגילומו של הקומיקאי פרננדל, יכולות להתרחש גם בזירה העולמית. זה לא חייב לקרות בחלם או בעפולה.
באופן חלקי התכנית של הנשיא האמריקני אובמה הצליחה. הוא מנע מישראל לתקוף ולהתחיל מלחמה באזור. אבל ראש הממשלה נתניהו יכול לרשום לישראל הצלחה בכך שאילץ את מעצמות המערב לדבוק במשטר הסנקציות ובהעמדת איראן בפינה הבינלאומית.
למרות כל הדם הרע, בישראל אומרים שהאמריקנים שיתפו את האנשים שלנו במתרחש, היו קשובים לדרישותינו, והדרישות האלה מנעו בשלב זה התקפלות מוחלטת של קרי ואשטון. צריך לראות מה יתפתח מכאן והלאה. כמו בדחייה של תאריך היעד הקודם, יכול להיות שגם הפעם יושג הסכם בעוד חודשיים שלושה וכל הדחיה נועדה כדי להקנות יתר אמינות למצג של משא ומתן קשוח עם האיראנים. האיראנים לא ויתרו על שום דבר. הם נשארו עם הזכות להעשיר אורניום. הם נשארים עם התשתית. זה לא כמו השמדת הנשק הכימי בסוריה שבמסגרתה הושמדו גם תשתיות הייצור.
השאלה הפנימית בישראל שצריכה להדאיג היא, מדוע ראשי הממסד הביטחוני, בעיקר הבכירים בדימוס, התגייסו כלובי פנימי לטובת הממשל האמריקני ולהחלשת עמדתה של ממשלת ישראל ובעיקר העומד בראשה בנימין נתניהו.
הבכיר בדימוס היחיד שהופיע כשותף למיקוח הישראלי ולא כסייען נגד נתניהו היה ראש אמ"ן לשעבר האלוף עמוס ידלין. מאיר דגן, יובל דיסקין, אפרים הלוי, גבי אשכנזי יצרו בארבע השנים האחרונות תחושה שהם נשמעים לקולות אחרים.
לא אלה של ממשלת ישראל. גם כלי התקשורת המרכזיים בישראל הגיבו אוטומטית ללחיצות הכפתורים מהבית הלבן ומלשכת הקנצלרית בגרמניה. מבחינתם, בין התקפה על ראש הממשלה נתניהו לבין האינטרסים הקיומיים של ישראל, הם מעדיפים לפגוע באינטרס הלאומי ולהצטרף למתקפת הממשל האמריקני על נתניהו.
זה סוג של בזיון שהחליש את כוח המיקוח של ישראל בשנים האחרונות.
הרוב הרפובליקני בסנאט ובבית הנבחרים מאיים באופן קבוע להחריף את הסנקציות על איראן, וכנראה שלפחות בנושא הזה ממשל אובמה הקשיח את עמדותיו בגלל תוצאות הבחירות. ואולי גם הקשיח את האיראנים, שיכלו להגיד לעצמם כי אין תוקף לחתימה האמריקנית בשלב זה כאשר בעוד חודשיים יחבל הקונגרס בהסכם הפשרה.