ההגנה בערעור יונתן היילו: זלזול בעדה האתיופית

מחוללי הקמפיין לשחרורו של רוצח ירון איילון משקפים עמדה שלפיה אין שום ערך של בחירה חופשית ואחריות של האדם על מעשיו

יהודה יפרח | 1/12/2014 15:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
קו סמוי אך רציף מחבר בין מחוללי הקמפיין האינטרנטי הרועש לשחרורו של יונתן היילו, לבין העותרים לבג"ץ למניעת הרס בתיהם של מחבלים. שניהם משקפים עמדה פוסט-מודרנית רדיקלית שבבסיסה אין שום ערך של בחירה חופשית ואחריות האדם על מעשיו.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הערעור של היילו, שהורשע ברצח ירון איילין ונשלח לעשרים שנות מאסר, נידון היום בבית המשפט העליון בירושלים. אולם הדיונים מלא באוהדים, חברי פייסבוק של דף הקמפיין שהושק למען הרוצח, שנטשו את המקלדת ועלו אל העיר הגדולה להשתתף בהצגה. כזכור, היילו טוען להגנתו שחווה התעללות קודמת מצד הנרצח ולכן ביצע את המעשה.
צילום: נועם מושקוביץ
אין בחירה חופשית? יונתן היילו בבית משפט, היום צילום: נועם מושקוביץ
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
''עמדה פוסט-מודרנית רדיקלית''. הפגנה למען שחרורו של יונתן היילו, היום צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כתב ההגנה על היילו מבוסס בעיקר על העובדה שהוא בן העדה האתיופית, תושב שכונת מצוקה, מסכן, מקופח ודפוק. ככזה, כך ניתן להסיק מכתב ההגנה, אם הוא היה מתלונן במשטרה הוא היה מתויג כ'לא גבר' ומאבד את מעמדו בקהילה. כי אצל האתיופים, כך ניתן להבין מטענות העותר, רק נקמת דם נותנת לך כבוד. אם אתה מתלונן אתה לוזר, אפס מאופס, הומו, לא גבר. החברה האתיופית, על פי קו הטיעון הזה, היא לא ממש ציוויליזציה שבה יש רשויות חוק שהפעלת הכוח מסורה בידם, ושבה נמנעת אנרכיה שבה כל איש הישר בעיניו יעשה. אתה בג'ונגל, ולכן מותר לך להתנהג כמו בג'ונגל.

לאור זאת ברור מדוע כל העובדות לא מבלבלות את התומכים ברוצח. לא העובדה שהיו להיילו לא מעט הזדמנויות לנתק מגע מאיילין ולהתלונן במשטרה, לא העובדה שבגרסה הראשונית שהוא מסר למשטרה הוא טען בכלל שהמניע לרצח היה הרצון שלו להתחמק מסחיטה כספית, ורק לאחר מכן שינה את גרסתו, ולא העובדה שהרצח עצמו בוצע באכזריות קשה שמזכירה סרטי אימה אמריקניים ביזריים במיוחד.
בדיוק אותה גישה של מי שמתנגד להריסת בתי מחבלים

על פי הקו הלוגי הזה, הדרישה של החברה מהיילו להתנהג כמו בציוויליזציה ולא כמו בכפרי נקמת הדם במרכז אפריקה היא התנשאות בלתי נסבלת. אנחנו, כלומר החברה ה'נאורה', מחויבים 'לכבד' אותו בזה שמשיך להתנהג כלפיו כמו כלפי ילד קטן שאיננו אחראי למעשיו ולכן אי אפשר לדרוש ממנו יותר מדי.

אם זה מזכיר לכם אירוע דומה מהעבר - אתם לא טועים. זה בדיוק היה קו המחשבה של הסוציולוגים שטענו לפני עשר שנים שאסור להעמיד לדין דרוזי שרצח את אשתו על רקע 'חילול כבוד המשפחה', מהטעם שזוהי התערבות בלתי לגיטימית בתרבות הילידית.

בעיניי אין זלזול יותר עמוק בבני העדה האתיופית מאשר קו הטיעון הזה. על אותו הרצף, זהו בדיוק היחס של העותרים נגד הריסת הבתים לטרור הפלסטיני.

לא מוסרי להעניש, אי אפשר להרתיע, כי לנו כחברה נאורה אסור לדרוש מהילידים ליטול אחריות למעשיהם. אין אחריות אישית ולכן גם אין אחריות משפחתית ובטח שלא אחריות קהילתית. הערבים במזרח ירושלים נהנים מההגנה המוסרית המושלמת ביותר שניתן להעלות על הדעת – הם "מקופחים".

וככה זה במוסר הפוסט מודרני החדש: אם אתה מקופח מותר לך להשתולל, לירות זיקוקים, ליידות אבנים ובקבוקי תבערה, לדרוס עוברי אורח, לירות באנשים ברחובה של עיר או למעוך אותם בכף של הטרקטור. אתה הרי בסך הכל ילד קטן ומוגבל, והעובדה שאכלו לך ושתו לך מאפשרת לך לטעון בביטחון מלא שאין לך שום שיקול דעת ושום אוטנומיה ושום אחריות למעשיך.

אין דבר יותר רחוק מתפיסה שוויונית ליברלית אמיתית מאשר הזלזול העמוק הזה בבן התרבות האחרת. אם אנחנו באמת רוצים לכונן מדינה יהודית ודמוקרטית שנותנן שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, הנגזרת הראשונה היא שוויון בחובות. רצח זה רצח. טרור זה טרור. ודין אחד לגר לתושב ולאזרח הארץ.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה יפרח

צילום: .

ראש הדסק המשפטי של nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יהודה יפרח

פייסבוק