לא מתנצל על שריפת בית הספר הדו לשוני
מספיק לקונן כל פעם על כך שיש בתוכנו כמה ישראלים קיצוניים שמאבדים את הבלמים, כשסביבנו מיליונים שמעולם לא שמעו על המושג בלם
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
צורת ההתנהגות הזו טבועה בגנים היהודיים מאז ומעולם, קרי מאז הואשמנו כולנו בהוצאתו להורג של בן האלוהים הנוצרי. במילים אחרות, תמיד טבחו בנו ורצחו בנו ללא התנצלות כל שהיא כשגם אנחנו קיבלנו את ההתנהגות הזו כמובנת מאליה.
אלא שאם פעם היה איזה יהודי שאיבד את האיפוק הסטואי המפורסם של עמנו והחזיר לרוצחים, כל הקהילה היהודית הייתה צריכה להתנצל ולזחול על הקרקע בפני הפריץ.
לא אני שרפתי. בית הספר הדו לשוני
צילום: מרים צחי
במציאות שבתי כנסת בישראל, בערים המעורבות מחוללים ונשרים לא פעם, שבנות ונשים יהודיות עוברות הטרדות מיניות מכוונת במקומות כאלו ושאנדרטאות לזכרם של חיילי צה"ל מחוללות, היא מציאות מובנת שאנו מקבלים אותה בהבנה.
האלימות הזו, שמצויה מאוד, זוכה להתעלמות ולמכבסת מילים תקשורתית מאורגנת שמסתירה לא פעם את זהות המבצעים אותה. לעומת זאת ברגע שישראלי קיצוני כותב על מסגד כתובת נאצה, או שורף כיתה ריקה בשעת לילה בבית הספר הדו לשוני בירושלים, מייד כל העולם נזעק והתגובות החריפות נשמעות מקיר לקיר. כאילו שאם נצעק יותר חזק, אולי הפעם היחס ליהודי, שרצח את יש"ו ושכיום כבש את הבן הבכור של האנושות העם הפלסטיני, ישתנה.
אלא שהיחס הזה לעולם לא ישתנה כל עוד אנו לא נשנה את היחס שלנו אל עצמנו. במילים אחרות מותר לעם היהודי להוציא ממנו גם משוגעים. כן, כמו שבנימין זאב הרצל חלם על גנב
הדבר נכון שבעתיים כשהעם הזה מוקף בעשרות ומאות מיליוני אנשים שחלומם הרטוב הוא לזרוק אותו לים לאו דווקא בעונת הקיץ. לכן אני לא מגנה ולא מתכוון לגנות את הצתת בית הספר. לא אני הצתתי ולא הייתי חושב על מעשה כזה אבל אני מצד שני לא מתרגש מכמה יהודיים קיצוניים שמבטאים את התסכול שלהם בצורה לא חוקית. כן המשטרה צריכה לחקור ולהעניש את האשמים. אבל יש הבדל גדול מעשיית החוק לבין התנצלות על כך שקשה לנו לחיות במזרח התיכון.
תגידו שאני פוגע בדו קיום, בתדמית הישראלית בעולם, שאני מונע מהשלום המיוחל לבוא ולפרוח באזורנו. בואו אפתיע אתכם ואסכים עם כך. אלא שאם לערפאת היה מותר לדבר על מיליון שהידים שצועדים לירושלים ואם לאבו מאזן מותר לשלוח מכתב תנחומים להורי המחבלים בירושלים, אז גם לי מותר להיות קיצוני מפעם לפעם. ודו קיום אמיתי, אגב, כולל הבנה לא רק לצער הפלסטיני אלא קודם כל לצער הישראלי על שרוצחים בו ושכל כך רוצה לעשות שלום דווקא עם ציבור שמושאי ההערצה שלו הם סדאם חוסיין ודאעש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם