בחירות 2015: מצעד הקמיקזות הגדול
רובם הגדול של חברי הכנסת ירימו היום את ידם כדי להתרסק, לכל אחד ממנהיגי המפלגות יש הרבה יותר מה להפסיד מלהרוויח, וגם ראש הממשלה, למרות השכל הפוליטי הישר - מסכן את מקומו
עוד כותרות ב-nrg:
-ירדן מקדמת הכרזה על סיום 'הכיבוש הישראלי'
- חשד בצרפת: צעירה נאנסה "כי היא יהודייה"
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
ראש וראשון למסתכנים הוא ראש הממשלה נתניהו. אמנם צדק ראש הממשלה בדבריו אמש שעם הממשלה הזו לא ניתן לנהל את המדינה. כששר האוצר מרמה את שותפיו לשולחן הממשלה, כפי שנהג לפיד לגבי תקציב הביטחון למשל, אי אפשר למשול. כששרת המשפטים מצטרפת ליריבי ישראל בכרסום הלגיטימיות של ישראל בעולם, אי אפשר לנהל מדיניות. ועדיין, השכל הפוליטי הישר אומר שעל ויכוחים כאלה לא נכון לסכן את כורסת ראש הממשלה. הרבה יותר הגיוני להקים קואליציה חלופית.
''הממשלה הנוכחית נכפתה עליי''. בנימין נתניהו
צילום: אמיל סלמן
המסתכן השני הוא אביגדור ליברמן. הסיכויים שישוב למשרד החוץ נמוכים, ולא רק בגלל הסקרים. אלא שליברמן מסובך בהבטחה "או הקואליציה הזו או בחירות", ולכן לא יכול עכשיו לתת את ידו לממשלת ימין-חרדים.
המסתכן השלישי הוא יאיר לפיד. נכון ששר האוצר היוצא הוא קמפיינר מצוין ותמיד יש סיכוי שיחזור מן הכפור אבל אין זה התרחיש הסביר. הדעת נותנת שלפיד כבר לא יהיה השר השלישי בחשיבותו, לא יהיה השותף הקואליציוני הבכיר ובטח לא המאמי הלאומי. האינטרס הפוליטי המובהק שלו אתמול היה גילוי אחריות אישית, פוליטית ולאומית, כניעה לאולטימטום של ראש הממשלה ושיתוף פעולה נאמן אתו עד למועד המקורי של הבחירות בעוד כמה שנים. עכשיו כנראה מאוחר מדי אבל בניגוד למה שנדמה, הציבור דווקא היה נותן לו נקודות על מהלך כזה.
המסתכנת, שלא לומר המתאבדת, הרביעית והגדולה מכולן היא ציפי לבני. במקום למצות עד הסוף את גלגל ההצלה שסיפק לה נתניהו, לבני הייתה הראשונה לקדוח חור בספינה. במקרה שלה מדובר במצעד איוולת של ממש שכן רבים הסיכויים שתיעלם מן המפה הפוליטית. בכל מקרה אין סיכוי שתשוב למעמד מקומי ובינלאומי כה בכיר ממנו נהנתה בימי הממשלה היוצאת.
המסתכן הרביעי הוא אריה דרעי. יו"ר ש"ס אולי יהיה שר לאחר הבחירות אבל בדרך הוא עשוי לרסק את מפעל חייו, קרי מפלגתו. אחרי הבחירות יחזור כנראה עם סיעה מצומקת כלומר התיק שיקבל אז, זוטר מזה שיכול היה להשיג כיום. גם מספר השרים של ש"ס יהיה על פי הסקרים ותחושת הבטן - קטן יותר. כמו ליברמן, גם דרעי הבטיח "קודם בחירות ורק אז ממשלה חדשה", ולכן הולך לבחירות שלא בטובתו. כמה חבל שאת המילים אי אפשר להחזיר.
והרשימה נמשכת. רגעי התהילה הקצרים של בוז'י הרצוג כיו"ר העבודה צפויים להסתיים. שרים רבים לא ישובו לשולחן הממשלה. ח"כים רבים לא יחזרו ללשכה הנוחה בכנסת.
המסקנות הן שתיים. האינטרס הפוליטי המידי של ליברמן, דרעי, ליצמן ונתניהו הוא לשבור את מילתם ולכונן לאלתר קואליציה חלופית. זה אמנם יריח רע אבל הציבור כבר התרגל - עיין ערך ממשלת מופז-נתניהו ב-2012 או חבירת לבני לנתניהו ב-2013. אבל סנריו כזה לא יקרה ולכן צריך לעבוד הפוך. לו אני ח"כ מן השורה, ולא משנה באיזו מפלגה, הייתי מרים היום את ידי נגד הקדמת הבחירות. אם הכנסת תכפה את המשך כהונתה, ראשי המפלגות כבר יסתדרו ביניהם. בסתר ליבם הם משתוקקים לכך.
אין כמובן שום סיכוי שהתרחישים הללו יקרמו עור וגידים במציאות וזה בדיוק מה שמעלה תהיות כבדות כל כך על שיקול הדעת של מנהיגינו.
''רוב מנהיגי המפלגות לא יחזרו כנראה לעמדת ההשפעה ממנה הם נהנים כיום''.
צילום: מרים צחי, אלכס קולומויסקי ופלאש 90
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם