ניצחון הימין בבחירות אינו מובטח
במציאות שבה כחלון וליברמן מתמודדים בלי להזדהות כאנשי ימין מובהקים, הם עלולים להעדיף ממשלת שמאל על פני ממשלת ליכוד נוספת
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- דיווח: 2 לוחמי חיזבאללה נהרגו בתקיפה בסוריה
- ליברמן וכחלון חתמו על הסכם עודפים ביניהם
במישור הציבורי, על פי מדד הדמוקרטיה האחרון מ-2013, שפורסם לפני מבצע צוק איתן, כ-50% מהציבור היהודי בארץ מגדירים עצמם כימין וכימין מתון. בהכללה ניתן לומר שניכר תהליך עקבי ומשמעותי של גידול במספר האנשים המזדהים כימין ובמקביל פיחות משמעותי במספר המזדהים כשמאל. רק כ-16% מהנשאלים מגדירים את עצמם כשמאל ושמאל מתון. על רקעם של אירועים דוגמת מלחמת צוק איתן נסק מספר המשייכים עצמם לימין במידה משמעותית. אולם הבעיה הגדולה של הימין היא קיומו של פער גדול בין השיוך העצמי של הבוחרים ודפוסי הצבעתם, לבין התנהגות המפלגות הזוכות מאותם בוחרים לתמיכה.
קחו כדוגמה את משה כחלון, איש ליכוד מובהק בעברו. כל פעיל ליכוד יספר לכם על מחוזות התמיכה של כחלון בתוך הליכוד. את מיקומו ומעמדו במפלגה הוא חייב לקבוצות הימניות המובהקות בליכוד וכך היה מזוהה תמיד. והנה, על רקע הבחירות המתקרבות, מיהר כחלון להבהיר שהוא שייך לליכוד של בגין, זה שמוכן תמורת הסכמי שלום למסור שטחים. כחלון עושה יותר ויותר קולות של מרכז. הוא מהווה דוגמה מובהקת לאפשרות של משיכת קולות ימניים בהגדרתם ובזיהוים העצמי והעברתם לקואליציה אפשרית של השמאל.
הסיפור הבא הוא של אביגדור ליברמן וישראל ביתנו. הזיהוי העצמי של בוחריו הוא ימני מובהק. מי שיבדוק את העדפותיהם הקואליציוניות של בוחריו יוכל להקים בקלות ממשלת ימין. והנה, בשבועות האחרונים כיכבה תכנית השלום של ליברמן, שתכניה מעוררים את השאלה האם ובאיזו מידה הוא בכלל שייך לימין. גם התנגדותו לממשלת ליכוד-ימין-דתיים לא מבשרת טובות.
הרכיב הבא שיש להתייחס אליו הוא ש"ס בהנהגת אריה דרעי. היא אמנם יורדת בסקרים אך חיה ובועטת. דרעי לא הסתיר מעולם את נטייתו שמאלה. לכן כלל לא ברור מה הוא יעשה ברגע האמת, כשיצטרך להמליץ על המועמד להרכבת הממשלה בפני הנשיא. יש להודות בעובדה היסטורית אחת: החרדים מעולם לא מנעו את הקמתה של ממשלת ימין כל עוד נוצר רוב לגוש הליכוד-ימין-דתיים. סביר להניח שלא יעזו למנוע זאת גם הפעם למרות האיומים. רוב בוחריהם לא ישלימו עם המלצה על מועמד שירכיב ממשלת שמאל כזו או אחרת.
אז מה נשאר לנו? למען
הגוש ימין-דתיים, אם כן, זקוק למפלגתו של כחלון או של ליברמן ליצירת הרוב הדרוש. ומיקומן של שתי המפלגות הללו בימין, כאמור, כלל לא ברור ומובטח.
טוב עשו הליכוד והבית היהודי שהסכימו ביניהן שלא לתקוף זו את זו. האתגר של הליכוד יהיה לנשוך שפתיים ולעמוד בהבטחה גם במצב שבו ניכרת זליגת מנדטים מהליכוד לבית היהודי. כדאי לשתי מפלגות הימין לזכור מה קרה בבחירות הקודמות. הקמפיין המוצלח של הליכוד נגד הבית היהודי בימים האחרונים לפני יום הבחירות אכן הוריד את הבית היהודי מ-15 ומעלה ל-12 מנדטים.
הבעיה הייתה שהמנדטים הללו לא עברו לליכוד אלא ליאיר לפיד, וכמעט הפילו את הגוש. הפעם עלולה מריבה פנימית כזאת, לגרום לזליגה רחבה יותר למפלגות שהן כאילו ימין אך כלל לא בטוח שיעדיפו ממשלת ימין. ניצחונו של הימין, אם כן, לא מובטח, וכדאי לנהל את האסטרטגיה בהתאם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם