המתקפה על לבני מימין מתעלמת מההישג שלה
במבחן התוצאה לבני דחתה את הקץ ומנעה קבלת החלטה במועצת הביטחון להקמת מדינה פלסטינית תוך שנה. למרות ש"חתרנות בלתי נלאית" היא סיסמה יפה, המעשה של יו"ר התנועה הביא יותר תועלת מנזק
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- קורע: גרסת הרוק של תמלולי אולמרט בפרשת הולילנד
- לבני מסרבת להתנצל על הופעתה במצב האומה
לבני מיהרה להכחיש את הדברים וציינה כי אמרה לקרי שצעדים חד צדדים בכל תזמון ועיתוי מזיקים, ורק מחזקים את הגורמים שמתנגדים לתהליך ולמשא ומתן בישראל.
הדברים שאמרה או לא אמרה לבני לקרי בשיחתם הטלפונית לפני יותר משבוע עברו הרבה מאוד ידיים ואוזניים עד שהגיעו לתקשורת. ייתכן שקרי ערך שינוי קל בדברים כדי לשכנע את אותם שגרירים אירופים לעצור את המהלך באו"ם, ייתכן גם שהשגריר ששמע את הדברים לא העביר אותם במדויק לעיתונאי שכתב אותם.
אבל נניח לרגע שלבני אכן אמרה את הדברים כפי שצוטטו – וביקשה מקרי לדחות את המהלך בשלושה חודשים. במבחן התוצאה לבני דחתה את הקץ, היא מנעה תקלה מידית בדמות קבלת החלטה במועצת הביטחון להקמת מדינה פלסטינית תוך שנה, ונסיגה ישראלית מיהודה ושומרון תוך שלוש שנים. החלטה שאם ישראל הייתה מסרבת לבצע, הייתה עלולה לגרור הטלת סנקציות על ישראל.
בין אם לבני עשתה זאת ממניעים אישיים או ממניעים לאומיים, היא דחתה החלטה גרועה לישראל בשלושה חודשים לפחות, שלאחריהם מי יודע אם הנושא עוד יהיה על הפרק ובאיזו מתכונת. אז חתרנות בלתי נלאית זו סיסמה יפה, אבל אם מסתכלים על התמונה הכוללת - כנראה שהמעשה של לבני הביא הרבה יותר תועלת מנזק למדינת ישראל, ומזה, משום מה, המקטרגים מעדיפים להתעלם.
ועוד נקודה בעניין ההצעה הפלסטינית וזו הצרפתית שמרחפת מעל וקובעת פרק זמן של שנתיים, שבסופו תוקם מדינה פלסטינית על בסיס קווי 67', שבירתה במזרח ירושלים.
אם הדיון בהצעות היה מתחיל לפני שנה או עשרה חודשים, וכבר אז נתניהו היה מבין שההצעות זוכות לתמיכה רחבה בעולם והוא מתקשה להשיג וטו אמריקני, ייתכן שהוא, או אולי שר החוץ ליברמן, ואם לא הם אז לבני ולפיד, היו מציעים להיכנס למשא ומתן חשאי על נוסח ההצעות באמצעות האמריקנים - בניסיון לנטרל את כל המוקשים הבעייתיים בהצעות. זה לא היה קל, אבל יש סיכוי לא רע שכדי להימנע מווטו שמציב אותה בודדה מול כל העולם, ארצות הברית הייתה מפעילה לחצים על אבו מאזן, וודאי על הצרפתים, להסכים לניסוחים שגם ישראל יכולה לספוג.
אבל, לרוע המזל, הדיון
אם ליברמן יעלה רעיון לקיים מגעים שקטים לשנות את נוסח ההצעה במקום להתנגד לה נחרצות, הוא ייתקל במתקפה מצד הליכוד על כך שהוא שובר שמאלה. אם נתניהו יציע מהלך דומה בנט יתקוף אותו על כך שהוא מתרפס בפני העולם ולא עומד איתן כפי שצריך לעשות מנהיג ימין אמיתי.
ובינתיים, קיים סיכוי לא רע שההצעה הצרפתית תעבור בנוסח כזה או אחר, עם הרבה סעיפים לא פשוטים מבחינת ישראל, והפלסטינים עשויים לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג, ובכך לקרקע מאות קצינים ופוליטיקאים שעשויים להיעצר לצורך חקירה, בכל פעם שכף רגלם תדרוך על אירופה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם