ידידי החילוני, מה אתה קופץ?
החברה החילונית חולה, ויש גירושין וניאוף לרוב. לכן הגיוני מאוד שהחרדים לא רוצים להיות חלק מהחברה החולה הזו, ועל כן מתרחקים מנשים
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- התחזית לימים האחרונים של חנוכה
- שני שוטרים נורו למוות בניו יורק
את המקהלה מלווה החילוני הצדקן, השואל שוב ושוב: למה כולנו צריכים לסבול בגלל הסוטים החרדים האלה, שאם פעם אחת ישמעו אישה שרה או נואמת בכנסת, או אם ייסעו עם אישה באוטובוס, מיד יאנסו אותה?
נתחיל דווקא מהטענה הזאת, ויש לי בשורה טובה בשבילכם: אין אדם שחושב כי אם מישהו ייסע פעם אחת עם אישה באוטובוס הוא יאנוס אותה. נסיעה אחת באוטובוס עם אישה, ראיית אישה שרה פעם אחרת, אינן גורמות שום נזק - בדיוק כשם שסיגריה אחת לא גורמת שום נזק. מעשן כבד שואף לקרבו הרבה מאוד סיגריות שכל אחת מהן איננה גורמת שום נזק.
גם חברה מעורבת מורכבת מהרבה מאוד מפגשים בין איש לאישה שכל אחד מהם אינו גורם שום נזק, אבל בסופו של דבר מתקבלת חברה שבה כל זוג שלישי שמתחתן אף מתגרש; חברה שמכריזה בראש חוצות שאין בה אף אישה שלא עברה הטרדה מינית; חברה שיש בה אחוזים גבוהים מאוד של ניאוף. בקיצור, מדובר בחברה חולה מאוד.
אתם מתפלאים שהדתיים מסתכלים על החברה הזאת וממש לא רוצים להיות כמותה? אף אחד לא רוצה לחיות בחברה חולה.
בשלב זה קופץ החילוני האולטימטיבי וצועק: "לא נכון, גם אצל הדתיים, ואפילו אצל החרדים, יש גירושין, ניאוף ואונס". הדבר נכון, ידידי החילוני, ואין צורך שתקפוץ. גם אצל הדתיים יש רעות חולות כאלה, בדיוק כשם שאי אפשר להבטיח למי שלא ייחשף לעולם לסיגריה כי לא יחלה בסרטן. גם אצל הדתיים יש גירושין, ניאוף ופריצות, אבל האחוזים בחברה זו נמוכים בהרבה.
חוץ מזה, האם לא שמעת על עישון פסיבי? אתה חושב שהחברה הדתית והחרדית חיה בחלל ריק? האווירה הרווחת בציבור הכללי לא מחלחלת לשם? הם לא קוראים עיתונים? הם לא חיים במדינה הזאת? גם הם נפגעים מאווירת ההפקרות של כלל המדינה. לכן ברור שגם אצלם אחוזי הניאוף והגירושין עולים, ועם זאת הם עדיין נמוכים הרבה יותר מאשר בחברה החילונית.
לכן, חילונים יקרים, כל עוד תמונת הפרופיל שלכם היא זו של חברה שבה ישנם 33 אחוזי גירושין ואחוזי ניאוף גבוהים, תתקשו לשכנע אחרים להיות כמוכם. אף אחד לא ירצה לשלב נשים בכל מקום אם הוא מבין שהמחיר הוא להיראות כפי שאתם נראים.
בשלב זה קופץ החילוני המצוי בפרץ של הבנה ושמחה: "מצאתי את הפתרון!" ומה הפתרון? פשוט למדי: הרי ישנם הרבה מאוד חילונים שהם אנשי משפחה למופת, שחיים במסגרת מאושרת של נישואין, שמעולם לא בגדו בנשיהם וגם נשיהם מעולם לא בגדו בהם. לכן, אולי נשלח חילוני כזה להסביר לדתיים החשוכים שאפשר לנסוע עם נשים באוטובוס ולהמשיך לשמור על משפחה מאושרת?
צר לי ידידי, אבל שוב לא הבנת דבר.
כדאי להפנים: חברה היא לא רק אוסף של פרטים אלא ישות בפני עצמה. השאלה היא לא איך יחיה פלוני או אלמוני - השאלה היא איך תיראה החברה. מי שחי במקום שבו יש 33 אחוזי גירושין, גם אם הוא עצמו איש משפחה למופת, הוא חלק מחברה חולה. למה להיות חלק מחברה כזו?
חוץ מזה, נכון שמי שמאוד רוצה יכול להישאר בריא גם בחברה חולה או מעורבת, אבל זה הרבה יותר קשה. אז למה להיקלע לקושי הזה? יש דרך הרבה יותר נוחה ובטוחה לשמור על חיי משפחה מאושרים: פשוט להתרחק מנשים.
האמת, גם החוק מבין את זה. אין זה נכון שהחוק מתיר לכל אדם לעשות בחייו שלו כרצונו – כך למשל, הוא אוסר על ראובן למכור לשמעון סמים, אף שהדבר נעשה מרצונם של שני הצדדים; החוק אוסר על ראובן לשאת לנשים את רחל ולאה, למרות שזהו רצונם של שלושתם. מדוע? משום שהחוק מבין שאם ראובן יעשה כך ילך גם שמעון בעקבותיו, ואחר כך גם לוי ויהודה, ובסוף החברה שלנו תשנה את פניה. החוק מבין שלא מדובר כאן רק על חייו הפרטיים של ראובן, וכי הם משפיעים על החברה כולה.
כשהאווירה ברחוב היא של מין פרוץ, אחוז
בקיצור, כולנו חברה אחת. אם החברה מעשנת, גם מי שלא מעשן נפגע מעישון פסיבי. לכן אפשר לנהל דיון ארוך ומכובד בשאלה אם עדיף לעשן או להיות בריא, אפשר לנהל דיון בשאלה אם כדי לשלב נשים בחברה אנו מעדיפים להקריב את ערכי המשפחה או שהמשפחה חשובה לנו יותר משילוב הנשים בחברה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שלכל החלטה שנקבל יש מחיר כבד. על החיים בחברה מעורבת אנו משלמים מחיר כבד מאוד. פלוני יכול לחשוב ששווה לשלם את המחיר הזה, אבל הוא לא יכול לסתום לצד השני את הפה ולומר שהוא פרימיטיבי ואידיוט. כדאי לפחות להכיר בעובדה שהדעה שלו לגיטימית וזכותו להשמיע אותה.
ובינתיים, אחת הבעיות המרכזיות שהחברה מתלוננת עליה היא ריבוי התקיפות המיניות, אבל כאשר מישהו עושה סוף-סוף משהו נגד זה כועסים עליו על שהוא בכלל מעז לפתוח את הפה.