טרכטנברג, למה לך פוליטיקה עכשיו?
פרופ' טרכטנברג שהודיע על הצטרפותו לרשימה המשותפת של התנועה והעבודה חייב להבין: מי שלא יודע לעשות פוליטיקה ייכשל בה. תשאלו את אבישי ברוורמן
ישבנו יחדיו כחמש שנים כחברים בוועדה לתכנון ותקצוב של האוניברסיטאות (ות"ת), הוא כיו"ר ואני כנציג ציבור פעיל, ולמדתי להכיר את יכולותיו ואת כישרונו להלך בין אנשים ולהביא הישגים מרשימים להשכלה הגבוהה בדרכי נועם ובהבנות עם נשיאי האוניברסיטאות ועם אנשי משרד האוצר. אך המעבר החד מדי למערכת הפוליטית תחת כנפיה של ציפי לבני והתנועה, הוא אות מבשר רע מבחינתו.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- חשד לפיגוע דריסה בצרפת: נהג דרס קונים לחג המולד
- חשד לפיגוע דריסה בצרפת: נהג דרס קונים לחג המולד
הדוגמה החיה היא פרופ' אבישי ברוורמן שהגיע כנשיא אוניברסיטת באר שבע וכ"כוכב עולה" בשמי הציבוריות הישראלית. ברוורמן, כלכלן מוערך, מסיים כעת את תפקידו הפוליטי בקול ענות חלושה ובצורה שלא מעוררת כבוד, לא לו ולא לכל המערכת הפוליטית.
הסיכוי שפרופסור טרכטנברג יסיים כמו פרופסור ברוורמן, הוא יותר מגבוה שכן גם אם הצמד בוז'י-לבני אכן ירכיב את הממשלה, תפקיד שר האוצר שהוא חפץ בו וגם ראוי לו, יינתן בוודאי לאחד השותפים הקואליציוניים: יאיר לפיד, משה כחלון או עמיר פרץ, עם כוחו הפוליטי הרב, שלוטש עיניו לתפקיד. התפקיד השני בחשיבותו בתחום הכלכלי, יו"ר ועדת הכספים, יינתן לשותף נוסף בקואליציה, כנראה לח"כ משה גפני מאגודת ישראל, שבלעדיו לא תוכל אף מפלגה אחרת להקים ממשלה.
ולכן נשאלת השאלה: האם תמורת תפקיד שר זוטר או יו"ר ועדה, לא כל כך חשובה ולא כל כך משפיעה בכנסת, שווה לעזוב תפקיד מאתגר וחשוב כמו יו"ר ועדה לתכנון ותקצוב של האוניברסיטאות? תפקיד בעל השפעה הרבה יותר גדולה וחשובה.
פרופ' ברוורמן, התמודד לפחות בפריימריז והגיע עם "כוח" פוליטי משלו, שצבר במהלך ההתמודדות הפנימית במפלגה. טרכטנברג, שמוותר על התמודדות פנימית, בא למפלגה המאוחדת בלי שום כוח פוליטי ויהיה נתון לחסדיה של לבני.
אני שמח שאנשים טובים
הפוליטיקה היא מקצוע. מי שלא יודע לעשות פוליטיקה ייכשל בה. נדמה לי שהציבור הישראלי מאס בהבטחות חסרות שחר של כוכבים מבטיחים שלא ממש יודעים ומבינים את מהות הפוליטיקה. כמו שלא תמיד המשכה הטבעי של קריירה צבאית מפוארת נמצאת במסדרונות השלטון כך גם לא המשכה של קרירה אקדמית. לא חסר דוגמאות של אנשים "טהורים" שהבטיחו פוליטיקה אחרת וסופו של דבר לא נרשמו בדפי היסטוריה של הממשל הישראלי: אחד מהם הוא עמרם מצנע אשר נאבק עם טרכטנברג על המקום ה-16 ברשימת העבודה/תנועה לכנסת. דוגמאות נוספות לא חסר: שלמה אליהו, סטף ורטהיימר מטעם מפלגת ד"ש, עמי איילון, אפי איתם ופרופסור רייכמן - שגם לו הובטח לטענתנו לכהן כשר.
אם אתם לא מאמינים לי, תשאלו את פרופסור ברוורמן.
הכותב היה בעבר מנכ"ל משרד האוצר וחבר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם