ההיי טק הישראלי לא מחכה לפוליטיקאים
השבוע הוקפאו תקציבי המדען הראשי ורפורמה חשובה במשרדו בגלל הבחירות. מדובר בפגיעה אנושה בכלכלת ישראל. להייטק הישראלי אין את הזמן לחכות לסיום מערכת הבחירות
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- פקיעין: גללי סוסים על מצבות בית העלמין היהוד
- "חנקה עם גרב": שני מאסרי עולם לרוצחת בנותיה
שנת 2014 הייתה שנה מטלטלת עבור מדינת ישראל. מבצע צוק איתן גזל משאבים רבים מתקציב הביטחון והוסיף לגרעון המצטבר של הכלכלה הישראלית. עם זאת, מחקרים מראים כי המבצע לא הבריח את המשקיעים הזרים בזירת הסטארט-אפ הישראלית. על פי נתוני IVC , ברבעון השלישי של השנה גייסו 170 חברות היי-טק ישראליות 701 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
אלא שאי אפשר להתעלם מתחושת חוסר היציבות שמשדרת הכלכלה הישראלית, שאף חוזקה על ידי חברת דרוג האשראי פיץ' שפרסמה אזהרה הנוגעת לדירוג האשראי של ישראל.
בשבוע האחרון, רגע לפני שהתבשרנו על בחירות חדשות, צפויה הייתה ועדת הכספים של הכנסת לאשר רפורמות משמעותיות שאמורות היו להיכנס לתוקפן במשרד המדען הראשי. אלו נכנסו כרגע להקפאה עמוקה, עד לאחר הבחירות ואולי יותר מכך.
הראשונה, תקנת הרישיונות שהייתה אמורה לאפשר מכירת ידע של חברות היי טק לחברות בינלאומיות, והשנייה היא הקמת רשות ממשלתית חדשה שתחליף את המדען הראשי, במטרה להרחיב ולהגמיש את תמיכתו ופעילותו של המדען.
גם חוק האנג'לים, שנועד להזרים כסף חדש לתעשיית הסטארט-אפ המקומית ממשקיעים חדשים שיכנסו למשחק – צפוי לחכות, עד לייצוב הספינה הפוליטית הגועשת של ישראל.
תרומתו של המדען הראשי לצמיחתה של התעשייה הישראלית היא מכרעת. בזכות פעילות ותקציבי משרד המדען הוקמה בישראל כמות חסרת תקדים של מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות מהגדולות בעולם, החממות הטכנולוגיות פורחות ומאות חברות היי טק וסטארט-אפים הפכו את ישראל לאחת מהזירות המשגשגות ביותר בעולם - בביוטק, סייבר ובעצם, במה לא.
כל הרפורמות הללו תקועות. כולן יצטרכו לחכות לממשלה חדשה שתמצא את הזמן להתעסק בהן. להייטק הישראלי אין זמן לבזבז על מערכות בחירות מיותרות. חוסר היציבות הכלכלי והגיאו-פוליטי יכול להיות בעל השפעה הרת גורל על היכולת של יזמים ישראלים למשוך השקעות זרות לישראל ולחברות רב לאומיות להגיע לזירה המקומית.
מניעת הגדלת תקציב מהווה אבן
הקפאת הגדלת התקציב פוגעת לא רק בתעשייה אלא גם מקטינה את הכנסות המדינה בעתיד, מונעת יצירתם של כ-5,000 מקומות עבודה חדשים בתקופה הקרובה למשק ופוגעת בכלל האזרחים. דווקא בעת הזאת שיש חוסר משילות והסביבה הכלכלית נראית קודרת יותר, חיזוק התעשייה המקומית חשוב מתמיד.
נדמה לעיתים כי ממשלות ישראל סומכות על כוחות השוק בתעשייה המקומית. אלו יצרו מקומות עבודה משמעותיים במשק, שהביאו לפיתוח של קריית סייבר משגשגת בבאר שבע ואת החממות הטכנולוגיות ביקנעם, ולצערנו נדחקים עכשיו הצידה לטובת המשחק הפוליטי. עכשיו רק נותר לקוות שעם כינונה של ממשלה חדשה יהיה מי שירים במהרה את הכפפה וייצב את מערך התמיכה של תעשיית העילית בישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg