האל החדש של אירופה
האירופים מעניקים יחס טוב רק ל"אחר" השונה בתכלית. לישראלים, לעומת זאת, תופנה כל השנאה שהם יודעים לגייס
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- לפיד לבנט: "עליך להדיח מיד את אורי אריאל"
- הרב מאזוז לדרעי: לא הדלפנו, למה התפטרת?
בעת העתיקה דחה עם ישראל את הנצרות כי העדיף לשמור על האמונה באל אחד ובעת החדשה דחה את הרב תרבויות כי העדיף לחיות במדינת לאום. המשותף לנצרות דאז, ולרב תרבותיות דהיום טמון בקנאות הדתית שגילתה אירופה כלפיהן ובחוסר הסובלנות שהפגינה כלפי העם הפוחז שתמיד חושב שהוא טוב יותר מאחרים.
הרב תרבותיות האירופית אגב, שונה בתכלית מזו האמריקאית. האירופאית נולדה כתוצאה ממלחמת העולם השניה ועיקרה ברצון התמידי להכניע את מפלצת השנאה הנאצית. האמריקאית נולדה מתוך רצון לכונן חברה שוויונית בעולם חדש. כלומר הרב תרבותיות האירופית נובעת מרגשות אשם והאמריקאית מתוך חזון.
הדמות הקדושה בנצרות היא של בן האלוהים וברב תרבותיות האירופית הקדוש הוא "האחר". "האחר" הוא השונה המוחלט ואליו תופנה כל החמלה האפשרית. על מי שדומה לרוב, או שונה ממנו רק במקצת- ישוחררו כל האגרסיות הרגילות. כפי שקבע הסופר פסקל ברוקנר "אין דבר מערבי יותר משנאת המערב" ורק האחר המוחלט זכאי להנות מן החמלה הקדושה.
כך אתאיסטים גמורים הבזים לכמורה, נלחמים למען זכויות הבורקה בבלגיה ולמען בניית מסגדים לגובה בשוויץ. כך "פעילי זכויות אדם" מפגינים תמיכה בחמאס שמשתמש בילדים כמגן אנושי- ביחד עם מוסלמים קיצוניים המאמינים שיש לסקול חד מיניים ונשים נואפות.
"האחר" הוא בבחינת קדוש. גם כשהוא מבצע בימי חג המולד מעשי אלימות נתעבים הסותרים באופן מוחלט את הצביליזציה המערבית הבסיסית ביותר. הוא מוגן בשל המהות הדתית המבוססת על רגשות אשם.
זאת הסיבה ששלל התירוצים הנשמעים לאחר כל פיגוע אסלמיסטי באירופה נשמעים כמנטרות ממש. "קשיי האינטגרציה, העוני, היסטורית הקולוניאליזם, האוריינטליזם, האפרטהייד, הקושי להתמודד עם אלכוהול, חטאו של עם ישראל (כלומר הגזענות והכיבוש).
גל הפיגועים האחרון נגד נוצרים ויהודים שבוצעו באירופה על ידי מוסלמים לא רק יצר מבוכה רבתי אלא חשפה את האבסורדיות של דת הרב תרבותיות במערומיה. בצרפת למשל, בשני פיגועי הדריסה האחרונים בהן הרוצחים זעקו תוך כדי מעשה "אללה אכבר" מתעקשים השלטונות לטעון שלא מדובר במעשי טרור. אירופה בנתה לעצמה מזבח של רגשות אשם ומוכנה מזומנה להקריב עצמה עליו- על קדושת "האחר".
הבעיה בדת הרב תרבותיות היא שהאל הקדוש שלה מסרב בעקשנות לשחק את המשחק ומתגלה כאוייב של ממש. פגיעה ב"אחר" היא פשע
לאורך שנת 2014 אלפי "אחרים" אירופאים הצטרפו לדעא"ש בכדי לרצוח, לשחוט, לסחור ולאנוס נשים וילדים. ניחא. אבל הבעיה איתם שבמבטאים אירופיים צחים הם מספרים ביוטיוב שיעדם הבא הוא פריס, לונדון ובריסל ושגם שם הם רוצים לכונן את המדינה הסדיסטית שלהם. חבריהם במלמו ובשטוטגרט מסתבר, מתמוגגים ומתמלאים השראה.
אין ספק, השנה האחרונה הוכיחה שאירופה בבעיה ערכית חמורה ויש להניח שיותר ויותר מאמינים מדת הרב תרבותיות יתבדו ויעזבוה בזמן הקרוב. יחד עם זאת, אין זה אומר שאירופה גמרה אומר עם היהודים ושמכאן והלאה, ממש בקרוב, היא תראה בעם ישראל חבר במועדון. להיפך, אף אחד לא אוהב עמים פוחזים. יהיה זה טבעי "לגלגל" אליו את התסכול שהותיר אחריו האל שהכזיב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם