העבריין והשותפים לפשע
מי נתן סמכות ליועמ"ש להאריך את זיכיונו של ערוץ 10? הרי מדובר בחברה שהפרה חוק פעם אחר פעם, ובכל פעם השתמשה בלחצים פוליטיים כדי להתחמק מהתחייבויותיה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כבר בתחילת דרכו ב-2003 יצא הערוץ לדרך ברגל שמאל: הוא שילם משכורות עתק לאנשים שהחשיב לכוכבים, האסטרטגיה הכלכלית לא הצליחה ומאז הוא יורד במדרון חלקלק. באופן סדרתי, הערוץ הזה אינו עומד במחויבויותיו הכספיות ולעתים תכופות גם באלו התוכניות. כל פעם שהערוץ עמד בפני סגירה באו ראשיו אל מועצת הרשות השנייה וביקשו הקלות, ואם בקשתם לא נענתה - הם פנו לכנסת.
הערוץ חידד את השיטה בשנתיים האחרונות: כחודש לפני הבחירות הקודמות הוא איים על הפוליטיקאים, ואלה העניקו לו בוועדת הכלכלה הנחות של מאות מיליוני שקלים. הערוץ מצדו הבטיח להיות "ילד טוב" ומכאן ולהבא לקיים את כל מחויבויותיו, ומובן מאליו שהוא לא עשה זאת.
לפני שלושה שבועות, בהמלצת הרשות השנייה, החליטה הכנסת לוותר לערוץ שוב על חובות הפקה שהסתכמו הפעם ב-137 מיליוני שקלים. עם זאת, הערוץ נדרש לשלם חוב של 36 מיליוני שקלים בדמות תמלוגים למדינה עד לסוף השנה האזרחית.
החוק ברור מאוד בנקודה זו: החל מה-1.1.2015 תם עידן הזיכיונות, ובפועל ישנם רק רישיונות. מי שמקבל רישיון זכאי לשדר 15 שנים, ומי שזיכיונו פג רשאי לקבל רישיון אך ורק אם מילא את מחויבויותיו כזכיין. זיכיונו של ערוץ 10 פג ב-31.12.2014, הערוץ לא מילא את מחויבויותיו הכספיות ועל כן הוא לא יכול לקבל רישיון. המסקנה המתבקשת היא שהערוץ הסורר חייב לסיים את פעילותו.
אך חוק לחוד ומציאות לחוד - מי ששולט בחוק יכול לעשות בו כבתוך שלו, וזה בדיוק מה שעשה היועץ המשפטי לממשלה. הוא החליט להשעות את החוק לתקופה של חצי שנה. באיזו סמכות הוא פעל כן? איפה הסעיף בחוק שמתיר לו לעשות זאת? ליועץ פתרונים.
אך לא רק היועץ אשם. בשבוע האחרון ראינו התגייסות כללית בעד המשך שידורי ערוץ 10, החל מנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. הצדיקים מתחבאים מאחורי אידיאולוגיה. לטענתם, אסור שבמדינה דמוקרטית ערוץ שידור וחברת חדשות תיסגר, כי הרי זו פגיעה אנושה בדמוקרטיה. בל נטעה: סגירה של עיתון כגון 'ישראל היום' או ערוץ רדיו מהסוג של ערוץ 7 הם דווקא צעדים בוני דמוקרטיה, אך כאשר מדובר בערוץ 10 - סגירתו היא זו שתפגע בפלורליזם. לא ייתכן שתהיה לנו מערכת בחירות עם שתי מהדורות חדשות בלבד, כך טענו הצדיקים. חוץ מזה, מדובר גם בפיטורי מאות עובדים.
למעט השר ד"ר יובל שטייניץ, לא היה פוליטיקאי אחד שהעז לומר שהמלך עירום - והמלך אכן עירום. הוא עשק את הציבור במשך עשור בסכום העולה על מיליארד שקלים, והפר את החוק פעם אחר פעם. החשכת המסך היא הפרה גסה של החוק האוסר על זכיין להשתמש בערוץ למטרותיו. אלא שהעיקרון המנחה של ערוץ 10 הוא שצריך לכבד את החוק רק כאשר הוא נוח. זו אכן תרומה מהותית לשיטה הדמוקרטית בישראל.
הערוץ קיבל את זיכיונו תוך הפרת
שומר הסף, קרי הרשות השנייה, אשמה במצב לא פחות מאשר היועץ. במשך שמונה השנים האחרונות היו לה הזדמנויות רבות לשנות את החוק ולאפשר לשחקנים אחרים להיכנס למגרש. ערוץ 20 וערוץ 24i ישמחו להיכנס לנעליים הקטנות של ערוץ 10. אלא ששומר הסף שמר על כוחו במקום לשרת את הציבור, והיה שותף מלא לתהליך הלעג לחוק שהוביל ערוץ 10.
לצערי, אין לי ספק שבעוד חצי שנה תימצא הדרך לאפשר לערוץ להמשיך בשידוריו ולהתל בדמוקרטיה הישראלית. הנחמה היחידה היא שתוך כמה שנים כל זה לא יעלה ולא יוריד דבר - הטכנולוגיה תייתר את החוק הקיים ואת ערוץ 10, וכולנו נזכה לשכוח מקיומו.
פרופ' אלי פולק הוא יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם