ביטול אוסלו? על נתניהו להסכים ליוזמת אבו מאזן

ישראל צריכה לזרום עם איומי יו"ר הרשות לסגת מההסכמים, כדי להתנקש בתזת שתי המדינות המסוכנת ולהציג יוזמה מדינית אחרת

"אם אבו מאזן ימשיך להסית ויסרב לבוא לשולחן הדיונים, אז הוא מוציא את עצמו מהתהליך הזה של להיות פרטנר״, אמר אמש ראש הממשלה לאחר הפיגוע הקטלני בשומרון ובתגובה לנאום אבו מאזן באו״ם, שלשום.
אין זו הפעם הראשונה, גם לא השנייה ואפילו לא השלישית, שנתניהו מאיים על עבאס. בפועל, היסטוריית שש שנותיו מראה שנתניהו חלש מול הפלסטינים.

עוד כותרות ב-nrg:
-"הילדים בכו. העברתי אותם לרכב שלי ונסענו משם"
- מרחק או ביטחון: למה עזב אלשיך את ההתנחלות?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

פעם אחת הוא לא גבה מעבאס מחיר על הפרובוקציות, ההתגרויות, החבלה במעמד ישראל בעולם, וההסתה האפקטיבית לרצח יהודים, בה אנו חוזים כבר מספר שבועות. נתניהו מדבר על ההסתה הפלסטינית, וגם זה משהו. אבל מה הוא עושה? אפילו את חוב החשמל בן המיליארדים הוא לא גובה.

לא פעם ראשונה שמאיים על עבאס. רה''מ נתניהו בנאום העצרת באו''ם צילום: איי.אף.פי

במקום החולשה הזו, הפיגוע הנורא אמש יכול וצריך להיות עילה להתגבר על האינסטינקט הישראלי, ובטח הימני, להגיב ב'לא' לכל מה שאבו מאזן אומר עליו 'כן'. אחרי נאום עבאס באו״ם ראינו את הצמרת הישראלית, מראש הממשלה, דרך יאיר לפיד ועד הרצוג ולבני, מגיבים ב'אוי ואבוי, רק זה לא'.

הראיס איים: "לא להיות מחויב עוד להסכמי אוסלו". כאילו שיש סיכוי להקים מדינה פלסטינית, כאילו שמדינה כזו תביא בכנפיה שלום, כאילו תשרוד על מכונה יותר משלשה חודשים, כאילו אין דעאש, כאילו אין איראן, כאילו אבו מאזן רק לא בן 30, כאילו מישהו יכול לומר משהו מחייב כשהמזרח התיכון בוער.

עוד לפני הפיגוע, ועל אחת כמה וכמה לאחריו, לו מנהיגנו היו עוצרים רגע לחשוב, הם היו עונים לעבאס באותה מטבע. במקום להצטדק ולומר "אנו מצפים וקוראים לרשות ולעומד בראשה לנהוג באחריות ולהתייצב למו"מ ישיר עם ישראל ללא תנאים מוקדמים. העובדה שהוא פעם אחר פעם לא נענה, זו ההוכחה הטובה ביותר לכך שאין פניו להסדר שלום", לשון הודעתה הרשמית של לשכת נתניהו.

במקום הטקסט הבנאלי הזה שאינו משכנע איש, ראש הממשלה צריך להשיב "אתה צודק אבו מאזן. גם לנו נמאס מההסכמים האלה, נמאס מהפיגועים, נמאס מהדריכה במקום, נמאס מהדימום בדעת הקהל המערבית, נמאס מאי פתרון הבעיה. לאור רצונך להשתמט מההסכמים, בכוונתנו לחשוב על כך בכובד ראש ולהציע בהקדם תוואי חלופי, כזה שיהלום את התנאים הגיאו אסטרטגיים החדשים של המזרח התיכון, וכזה שיבטיח את שלומה ובטחונה של ישראל בכל אחד מן התרחישים ההזויים של אזורנו". כמובן שנתניהו לא יצטרך להסתפק במילים, אלא להתניע בפועל מהלך.

על שולחן השרטוטים מונחים הרבה רעיונות. אפשר לבחון את מתווה הסיפוח שמציעות קרולין גליק וציפי חוטובלי. ראוי לשקול בכובד ראש את הצעת בנט לספח את שטחי C. חובה לחזור לרעיון האוטונומיה של מנחם בגין וגם אין להוריד מהפרק אפשרות לקונפדרציה כזו או אחרת עם ירדן, כפי ששב והציע אשתקד, יוסי ביילין. אפשר לשלב מרכיבים של כל אחת מהתוכניות הללו. ניתן לדבוק רק באחת מהן. לוז הדברים הוא שבניגוד לאינסטינקט היהודי לומר 'לא' על כל מה שהערבים אומרים לגביו 'כן', ישראל צריכה לזרום עם "איומי" אבו מאזן, לסגת מההסכמים.

היא צריכה לעשות זאת כי מבחינה בינלאומית, ימי הכאוס הללו הם זמן טוב לפתוח מחדש מוסכמות עולמיות, להתנקש בתזת שתי המדינות המסוכנת והמופרכת, ולשים על שולחן הקהילייה הבינלאומית את מה שישראל באמת חושבת על מרחב מחייתה המדמם. לנגד עינינו, מפת יחסי הכוחות הבינלאומיים משתנה במהירות הבזק. במקום להפטיר כאשתקד נוסחאות שגם אבד עליהן הקלח, והן גם מסוכנות לישראל, ראש הממשלה צריך לנקוט יוזמה, או במקרה הזה להיענות ליוזמה של עבאס.

מובן מאליו שהצעה חלופית למתווה אוסלו לא תבשיל להסכם מהיר (שום מתווה, בכלל זה אוסלו, לא יכול להבשיל להסכם מהיר). תועלתה תהיה בשינוי המגמה. מנחיתות ישראלית בגזרה הפלסטינית, למתווים שאינם שומטים את הזכות היהודית ההיסטורית בארץ ישראל, שלא מסכנים את ישראל ותושביה, שלא יקרסו תחת גלי התפרצות אסלאמית ושייתנו מענה הולם לזכויות הפרט של ערביי הארץ. במקום לנהל קרב מאסף למען קונספט עבר שלא מחזיק מים, על נתניהו להניע את המציאות קדימה אל פתרונות שיהיו טובים לישראל בעתיד. בטווח הארוך, מהלך מדיני שכזה יפחית למינימום את רף הפיגועים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg