על מה המלחמה?
אבו-מאזן יצא למערכה נגדנו כדי לעקוף את החלטת הבוחר הישראלי, והמליך פה מנהיג שיוותר לו יותר. מי שתומכים כאן בדרישותיו פועלים באופן לא דמוקרטי
מבצע 'צוק איתן', שהתחיל בחטיפה וברצח של שלושה הנערים, מעולם לא הסתיים. מלחמת הירי והדקירות בדרכים נמשכת כל הזמן, כמו גם טילים מעזה מדי פעם, אלא ששב"כ וצה"ל סיכלו 55 חוליות ירי בשנה אחת, עד שחוליית שכם פעלה מתחת לרדאר ורצחה את בני הזוג הרב איתם ונעמה הנקין. פיגוע רצח שסוכל הוא ניצחון בקרב, ולא מניעה.
השינוי העיקרי שהתחולל כעת הוא החלטתו של אבו-מאזן להוביל את המלחמה נגד ישראל, ולא להשאיר אותה בידי התנועות האסלאמיות. הוא הודיע שיטיל "פצצה" באו"ם, וכך עשה – הוא הורה לאנשיו להמשיך את התיאום הביטחוני כדי להרדים את ישראל ולרצות את האמריקנים, אבל סילק את המחסומים שלו לעצירת פיגועים ושידר לפלסטינים אור ירוק למלחמה. הוא גם ממשיך להוביל את הטרור כ"מלחמת מגן" בנאומיו.
מה הוא רוצה? אף מנהיג ערבי מעולם לא נכנס לדיונים מדיניים עם ישראל מבלי שקיבל מראש התחייבות ישראלית ובינלאומית לסוף המשא ומתן מבחינתו - כלומר, מה הוא יקבל. משא ומתן התנהל תמיד רק על הפרטים. המנהיג הישראלי שסירב לאורך שנים לשחק את המשחק על פי הכללים הללו הוא בנימין נתניהו, שדרש שוב ושוב "משא ומתן בלי תנאים מוקדמים", כמו ממשלות ישראל אחרי ששת הימים עד יום הכיפורים. ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, הסביר כך בפירוש באומרו לאחרונה שנתניהו מזכיר לו את גולדה מאיר ערב המלחמה ההיא.
ראשי ממשלות וראשי אופוזיציה בישראל המשיכו וממשיכים לשחק את המשחק על פי ההיגיון הערבי, להציג לאבו-מאזן מראש מה הוא יכול לקבל ולמה הוא יכול לצפות מהם. רובם עשו ועושים זאת בחוסר סמכות, כאשר ממשלתם עמדה בסוף דרכה או כאשר לא נבחרו והציבור דחה אותם בהכרעה דמוקרטית, וכן ללא שום החלטה בכנסת ובממשלה. לאורך כל הדרך המשיכו הללו להיפגש עם אבו-מאזן כדי לחזק התחייבות אנטי-דמוקרטית בשם מדינת ישראל, ללא סמכות.
מי בולם את זה? ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. גם הוא אמר לשליחים השונים למה הוא עשוי להסכים, אבל יש פער עמוק בין הנכונות מצדו, ברשות ובסמכות, ובין ההבטחות שאבו-מאזן ממשיך לקבל מהרצוג ומציפי לבני - בלי רשות ובלי סמכות.
מכיוון שלא הצליחו להפיל את נתניהו בבחירות, בכנסת או בציבור, והוא מצדו הצליח לשרוד, החליט אבו-מאזן להטיל "פצצה" ולחולל התלקחות, שהוא מקווה להגיע ממנה לשולחן המשא ומתן עם התחייבות ישראלית-אמריקנית על פי קווי המינימום שלו.
כך למשל, נתניהו הקפיא למעשה את רוב הבנייה גם ביישובים וגם בירושלים אחרי שניסה להתעקש על סוגיה זו כמה שנים מול האמריקנים, אבל הוא מסרב לקבל החלטה רשמית של הקפאה - וזה כבר הופך אותו ל"אשם" בהתלקחות מבחינת מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, אדריכל ההסכם עם איראן.
בנוסף, נתניהו מתעקש על כוחות ישראליים בבקעת הירדן כדי לעצור ולמנוע את מה שקרה בעזה – אספקת נשק וחלקי טילים לשומרון. אבו-מאזן מוכן רק לכוח בינלאומי, בידיעה ברורה שכוח כזה לא יעצור שום דבר, כמו בלבנון. הממשל האמריקני מסכים עם אבו-מאזן, וכך גם הרצוג ולבני. על כף המאזניים מונחים טילים שישוגרו על נתב"ג ועל תל-אביב בכל פעם שישראל תתעקש על מה שייראה לה חיוני. למרות זאת, ישראלים רבים בתל-אביב עדיין סולדים מנתניהו, המחסום האחרון מפני טילים מהרי שומרון.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כמו כן, נתניהו לא מוכן להתחייב על אחוזי הנסיגה ביהודה ובשומרון – מעל 90 אחוז – שהסכימו להם יריביו, והוא מסרב לוויתורים המופלגים שלהם בירושלים, כולל באזור המכונה "האגן הקדוש". על זה מתנהלת המלחמה עם אבו-מאזן.
מכיוון שנוצר שוב איום פלסטיני על חיי היומיום שלנו, כבר מתגייסים שליחים בינלאומיים ל"הצלת" המשא ומתן - כלומר, להכנעת בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל הנבחר באורח דמוקרטי. אלה שמטיפים לנו השכם והערב לקבל הכרעות דמוקרטיות על עקירת יישובים ממשיכים לפעול באורח אנטי-דמוקרטי מובהק. במקום להודיע לאבו-מאזן ולקהילייה הבינלאומית שהם חייבים להתיישר עם הדרישות המינימליות של ראש ממשלת ישראל הנבחר, ובלעדיו לא יהיה שום הסכם בר-קיימא, הם מטפחים ללא הרף את השאיפה לשנות את הרכב הממשלה בישראל כך שנתניהו ייאלץ לקבל את תכתיבי אבו-מאזן כנקודת פתיחה למשא ומתן.
זו לא המלחמה עם התנועות האסלאמיות, שדורשת ניתוח נפרד, אבל זו המלחמה מול ההנהגה הפלסטינית. רוב הציבור הישראלי מבין את הניסיון לפעול כך, אף שאיננו יודע את הפרטים כי לא מסבירים לו מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים. אם המלחמה והתהליך המלווה אותה יימשכו, ייתכן מאוד שלא ירחק היום שבו הציבור הישראלי יידרש שוב לקביעה דמוקרטית ברורה כחלק מהכרעה במלחמה.
כל זה מתנהל כחלק בלתי נפרד ממלחמת עולם בין תרבויות. זו מלחמת העולם שפרצה ביום נפילת המגדלים בניו-יורק. המלחמה מתנהלת באפגניסטן, בעיראק, באיראן, בסוריה, בלוב, במצרים וסיני, בעזה, בלבנון ובאוקראינה, ובכל שעה יכולה להתלקח חזית נוספת בצפון-קוריאה ובמקומות אחרים.
מי שלא מבין שבתנאים כאלה אין שום סיכוי להסכם יציב בארצנו, וכי אבו-מאזן שולט ברמאללה רק כדי להפקיע מידי מישראל את השליטה בשומרון ובבקעת הירדן, ואחר כך ישתלט חמאס על הרשות - כבר היום מהווה הארגון רוב בפרלמנט הפלסטיני - בדיוק כמו בעזה, לא ראוי להנהיג אף מפלגה ישראלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם