גל הטרור: אין מקום לצאת ל"חומת מגן 2"
בניגוד ל-2002 הפעם לא מדובר בתשתיות טרור אלא במפגעים בודדים. המוטיבציה לפיגועים תיחלש רק כשיתקיים תהליך מדיני ולכן אין פתרונות קסם רק מהלך כולל שאיננו ביטחוני ירגיע את השטח
לפני שניגשים לעסוק בהתמודדות הביטחונית עם גל הטרור, צריך להדגיש כי הפתרון המהותי בהתמודדות עם המצב הוא קיום של תהליך מדיני או התקדמות מול הפלסטינים. מציאות שבה אין לאנשים תקווה יוצרת לחצים נפשיים ותחושה עקרה, שגורמת למוטיבציה לפעולות טרור.
עוד כותרות ב-nrg:
- פיגוע דקירה בי-ם: ישראלי נפצע קשה, הדוקר נוטרל
- ח"כ קרא: "נשמור ככהנים על הר הבית"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
רגשות כאלו עומדים ביסוד תופעת המפגע הבודד. בסוג כזה של מוטיבציה אין לנו אפשרות לטפל באופן כוחני. שום כוח צבאי לא יכול לטפל ברגשות ובתחושות. חשוב להדגיש זאת לפני שאנחנו נכנסים לשאלה מה כן אפשר לעשות. ידיעת גבולות הכוח היא דבר חשוב מאוד.
לדעתי, פעילותם של כוחות הביטחון ומשטרת ישראל היא טובה מאוד. הכוחות בשטח פועלים במהירות, ומגיבים באופן מקצועי לכל תקרית. אלא שבפועל, כמו במקרה של שליסל במצעד הגאווה בירושלים, אי אפשר לשים שוטר בכל מקום לאורך מצעד של עשרה קילומטרים. אין שום דרך לעשות זאת. ממילא תמיד יש פרצות, ואם אין בידיך מודיעין משום שמדובר במפגע של אווירה ולא בפעולה של ארגון, תמיד יהיו חורים שדרכם הוא יוכל להיכנס.
לכן, עיקר הפעילות כרגע היא להמשיך בנחישות את מה שהמשטרה כבר עושה. יש להיות קשוב להתפתחויות, להפעיל מודיעין, ליצור פעולות יוזמה וחיכוך, להרתיע, להיות בשטח ולסייר. ברור שזה אף פעם לא שלם ואי אפשר ליצור הגנה הרמטית, אבל זה העיקר ובזה מתמקדת המשטרה כיום.
מפקד מחוז ירושלים, ניצב משה (צ'יקו) אדרי, הוא קצין מנוסה מאוד. הוא שירת כקצין ביחידת הגדעונים שעוסקת בלוחמה בטרור, והוא אדם משכיל, בעל יכולות וניסיון, שעושה את המיטב במציאות הקיימת.
נקודה נוספת שחשובה מאוד במצב כזה היא הרוח הציבורית. הציבור צריך להיות נחוש, לדעת להמשיך הלאה למרות הפיגועים, להיות עיקש בדרכו. העוצמה הזו של החברה הישראלית היא הדרך הטובה ביותר לחיות בתוך גלים כאלו של טרור. זו איננה אינתיפאדה, אבל עדיין מדובר בגלים קשים. גם אם תכניס את כל המשטרה שבעולם ותתגבר את הכוחות באופן מקסימלי, צריך עוז ציבורי ולאומי. עלינו לדעת להתמודד עם מצבים קשים של הרוגים ופצועים, ולהמשיך הלאה.
ההבנה הזו, יחד עם המוכנות הרבה של כוחות הביטחון, היא המסייעת להתמודד עם המצב באופן הטוב ביותר, וזוהי הדרך להרגעת השטח בטווח הארוך. כאשר כל האלמנטים האלו מאורגנים נכון ופועלים היטב, ההשפעה השלילית מצטמצמת והנזק המורלי פוחת. במהלך הזמן השטח יירגע והגל יעבור. זו לא אינתיפאדה, אלא גל חזק. עדיין אין כאן התקוממות, ומול מצב כזה אין טעם לצאת ל'חומת מגן'. מבצע 'חומת מגן' ב־2002 נועד לפרק את תשתיות הטרור. עכשיו לא מדובר בתשתיות טרור אלא בבודדים, ולכן יציאה למבצע צבאי איננה מתאימה.
ואחרי הכול, הבסיס הוא החלשת המוטיבציה לעשות פיגועים. הדחף האישי להתאבדות ולביצוע פעולות קיצוניות הוא תחושת ייאוש. צריך תהליך, מדיני או אחר, שייתן תחושת התקדמות. ללא תהליך כזה, המוטיבציה לא תיחלש ויהיה קשה לצמצם אותה. אין שום גימיק או שפן שאפשר לשלוף מהכובע ולפתור את הבעיות כבמטה קסם. רק מהלך כולל, שאיננו ביטחוני, ירגיע את השטח.
אסף חפץ הוא מפכ"ל המשטרה לשעבר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם