הישראלים בארה"ב מחוברים למדינה יותר מתמיד
בסופו של דבר, מה ששומר על השייכות והזיקה שבין ישראלים בכל מקום זוהי השפה, בניגוד לתפיסה המסורתית בנוסח כולנו 'עם אחד'
אתמול, בכנס ארגון האמריקנים הישראלים, אמרה רינה מצליח משהו מהלב. היא ציינה כי לפני מאה שנה החיו בארץ ישראל את השפה העברית. הרבה דברים מקשרים בין ישראל לבין הישראלים לשעבר החיים בארצות הברית, כולל כסף. "אבל מה שבאמת מחבר אותנו זו העברית", אמרה רינה מצליח בטרם פנתה לצלות שוב על גחלי הריאיון את השר יובל שטייניץ. היא ביקשה מכאלף הנוכחים בערב האוסקרים של הישראלים האמריקנים, "תמשיכו לדבר עברית. דברו עברית עם הילדים שלכם, עם הנכדים". והקהל התרגש.בסופו של דבר, למרות שבהופעתו של הרב הראשי דוד לאו נשמעו כמה צעקות מחאה מהקהל כשעלה נושא הגיור, לא זה מה ששומר על תחושת השייכות והזיקה שבין ישראלים בכל מקום. בייחוד בין ישראל לישראלים. מה ששומר על היחד זוהי השפה, וזה בניגוד לתפיסה המסורתית של העם היהודי בנוסח כולנו "עם אחד".
המפגש עם ציבור כל כך גדול של ישראלים במלון גדול בוושינגטון היא מוזרה. למרות כל הדיונים בשאלות שמעסיקות עכשיו את ישראל והיהודים, כולל כמובן הלוחמה הכלכלית נגד ישראל, השאלה הכי רלוונטית היא מה יחסה של ישראל היום לאותם אלה שנקראו בעבר "יורדים".
מובן מאליו שהאמירה הידועה של יצחק רבין מהקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה אחרי מלחמת יום הכיפורים עלתה כמה פעמים. רבין מודל 1975 כינה את "היורדים" "נפולת של נמושות". אבל היום זה פתטי משום, שרוב גדול מאלה שנכחו בכנס הישראלים האמריקנים אפילו לא נולדו אז. אבל משהו מהעלבון עבר בירושה גם לישראלים הצעירים החיים כאן, בארצות הברית.
אז כבר לא אומרים "יורדים". ההיפך, ישראל מחזרת אחריהם, ולאו דוקא בנסיון לשכנע אותם לחזור "הביתה". אבל אמר לי ישראלי, בן קיבוץ בצפון שחי שנים בקליפורניה, "למה אתם קוראים לנו 'ישראלים לשעבר'?". גם זה כבר הפך לעלבון.
ואולי זה מה שמתמצת את עיקר החדשות. הם לא ישראלים לשעבר. הם ישראלים, שאם נשתמש בביטוי קצת נשגב – "נושאים את ישראל על גבם" כשהם מקוששים פרנסה בניו יורק או קליפורניה. משתמשים בביטוי השחוק "שגרירים". אבל לא. הם נושאים איתם את המולדת. אם מותר להשתמש בביטוי לא פוליטיקאלי קורקט, הם אימפריאליסטים של התרבות והזהות הישראלית. וזה גם מה שמציב אותם בנבדל מהקהילה היהודית באמריקה, שלא פעם דוחה אותם.
הבה נודה: הישראלים, אותם יהודים דוברי עברית, הם קבוצה אתנית נפרדת מיהודי אמריקה. הטרגדיה היא לא של הישראלים אלא של האמריקנים. הפירוד האתני הזה בין הישראלים ליהודי אמריקה מתבטא גם בניכור הפוליטי האידיאולוגי המתנשא, דבר שלא קיים כמעט בשום תפוצה יהודית במערב. יהודי אמריקה ברובם הגדול איבדו את תחושת הזיקה העממית הזורמת בדם לכלל היהודי ובייחוד הישראלי. כשערבים מתנפלים לרצוח יהודים בכל מקום בארץ ישראל, יהודי אמריקה חווים את ההתרחשות דרך פריזמה אידיאולוגית מפלגתית. עצוב, אבל אמר מי שאמר – היהודים יתנתקו מהמפלגה הדמוקרטית רק אם היא תצא נגד הפלות.
הישראלים, לפחות בדור הנוכחי, חווים את המאבק הישראלי מהבטן. גם אם אחדים מהם הם שמאל רדיקלי או מתון, שהתאכזב כשאילת שקד אמרה שהיא לא רואה שיגיע שלום בחמש השנים הקרובות. מורגש ניסיון לצבוע את ההתארגנות של הישראלים האמריקנים בצבעים פוליטיים מפלגתיים.
שמעתי מפעילה בוושינגטון, שעד לפני שנה זה היה פרויקט דו-מפלגתי או על-מפלגתי. השנה יש אחדים שטענו לנטייה ימנית. דיברו הרבה על דה-לגיטימציה. כנראה שכל פרויקט עם ניחוח לאומי ישראלי יהודי זוכה לטיפול פוליטי על ידי מיתוגו כ"ימני". בערב הפתיחה של הכנס דיבר ברד שרמן, נציג דמוקרטי בבית הנבחרים, שהיה אולטרה-נצי ואופוזיציוני לנשיא אובמה. אתמול הופיע פיטר רוקסם המרשים מהרפובליקנים. שניהם מעניינים מאוד, שניהם לא נמנים על השמות הגדולים של המפלגות בקונגרס.
אתה פוגש כאן כשרון ישראלי אדיר. אחד מהנדס בנאס"א שפועל במאבק התודעה נגד האינתיפאדה הדיגיטלית. אחרים הם אנשי עסקים מכל מקום. מה שהפתיע היו דווקא הנציגים מהוליווד. יש זרימה בלתי פוסקת, לטענתם, של רעיונות מקוריים ישראלים אל תוך עולם הדרמה והסדרות בטלויזיה האמריקנית והקולנוע האמריקני.
יש אמנם סטריאוטיפים ישראלים על המסך וכבר לא מצפים ל'אקסודוס' חלק 2, אבל יש גם הטמעה של כשרון ישראלי בכל רובדי היצירה האמריקנית הקולנועית-טלויזיונית. לפי עדותם של נציגי הארגון בהוליווד, תועמלני המלחמה הכלכלית מופיעים גם כדי לחבל בהפקות שהשמאל הפרו פלסטיני שולל אידיאולוגית במטרה להפחיד את האולפנים. מסתבר שדווקא פעילי החרם הכלכלי מסמנים על מפת העולם את כל היבשות שהגניוס הישראלי תוקע בהם את דגלו.
דיברתי עם ישראלי אחד, שאמר לי: "אתה יודע שבארצות הברית יש לא מעט איראנים והם השתתפו כאזרחים איראנים בבחירות שם". הרמז ברור. איפה שהישראלים נמצאים שם גם נמצאת ישראל וזה בזיון שישראל המפלגתית מונעת מהם את הביטוי הדמוקרטי הפוליטי של זהותם הלאומית.