הגיע הזמן להודות: האו"ם הוא ארגון טרור
מדוע ירושלים ממשיכה לנהוג באו"ם ובסוכנויותיו בכפפות של משי, אף שההתנהלות שלו כלפיה עמוסה באלימות עקיפה, צביעות והסתה אנטי ציונית?
השבוע ביקר בישראל מזכ"ל האו"ם באן קי מון. הוא התקבל בחמימות רבה על ידי ראש הממשלה, נפגש עם בכירים, נשא דברים במסיבת עיתונאים בשידור חי. לא ברור למה מיד עם נחיתתו הוא לא נעצר, נאזק ונלקח לחקירה בנוגע למעורבות הארגון שהוא עומד בראשו בטרור נגד מדינת ישראל.האו"ם משמש מזמן זירה לניגוח של ישראל. תלי תילים של מילים כבר נכתבו על התופעה שעוברת כחוט השני בין האסיפה הכללית למועצת האו"ם לזכויות אדם, לאונסק"ו וכמובן לאונר"א. הרוב האוטומטי שנוצר למדינות הבלתי מזדהות בהובלת הבלוק המוסלמי מוביל לכך שהארגון עוסק באובססיביות בעניין הישראלי – כך מדינות שרחוקות מדמוקרטיה כרחוק מזרח ממערב מנצלות הליך דמוקרטי של גוף דמוקרטי, שממומן בעיקר על ידי דמוקרטיות, כדי לפגוע במדינה דמוקרטית.
והן פוגעות. לדוחות ולהחלטות האו"ם יש השפעה רבה על ישראל מבחינה כלכלית ומשפטית, והן אפילו משפיעות על תפיסת הפעלת הכוח של גורמי הביטחון מול האיומים השונים. מדינות אויב משתמשות באו"ם כנשק שנועד להטריד ולהחליש את ישראל בזמן שהן הן או שלוחותיהן נאבקות בה בשטח. זהו טרור.
מזכ''ל האום ונתניהו במסיבת העיתונאים
צילום: מירי צחי
את התהליכים הללו מובילות במקרים רבים מדינות שמוגדרות כמדינות המממנות טרור, ושקונות השפעה בגופי האו"ם השונים. מדינות המערב משתפות פעולה בשמחה או נרדמות בשמירה, וכך נוצרים מצבים אבסורדיים שבהם סוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית מקדמת הסכם גרעין שערורייתי עם מדינת טרור ידועה כמו איראן – הסכם שיאפשר לה לפתח נשק גרעיני ללא מפריע, בעוד היא מצהירה השכם והערב על כוונתה לפגוע בישראל. זהו טרור.
אפשר לטעון שהפעולות הללו אינן אלימות – זה לא נכון. מדובר באלימות עקיפה, אלימות שמסבה נזק ועולה בחיי אדם: חיילים ואזרחים שמועלים קורבן למולך משטר "זכויות האדם" המופרך, שהאו"ם כופה אך ורק על ישראל ולא על שום גורם אחר. מעבר לכך, כבר מזמן ברור שסוכנויות האו"ם ברשות הפלסטינית הפכו לחממה של טרור ממשי: עיון בדו"ח המזעזע של ארגון UN Watch מראה כיצד עובדי או"ם מעזים להסית ברשתות החברתיות לאלימות ולרצח ישראלים. הם עושים זאת בגלוי, ללא חשש – כי הם יודעים שהם מועסקים על ידי ארגון טרור שהמוזיקה הזו כנראה נעימה לאוזניו. אגב, דוברו של באן קי מון התנער באופן שערורייתי מהממצאים החמורים, כאילו הם זבוב טורדני.
הזרוע הצבאית של האו"ם, הידועה יותר בשם אונר"א, כבר מעורבת בטרור ממש – בין אם בהסתה מאורגנת וחינוך לאלימות, בין אם בהעסקת פעילי טרור, ובין אם במתן אישור לגורמי טרור לעשות שימוש במתקני הסוכנות ושיתוף פעולה עמם בשעת לחימה.
ישנם מקרים רבים בעולם שבהם נמצא שהאו"ם מעורב בשחיתות, בהעלמת עין מרציחות המוניות, במעשי אונס וניצול קשים – אך נראה שבכל המקרים הללו מדובר בכשלים מקומיים של הארגון. הטרור נגד ישראל, לעומת זאת, מרגיש יותר כחלק מתוכנן ומוצהר מסדר היום של הארגון הזה, על שלל גרורותיו.
מדוע, אם כך, ממשיכה מדינת ישראל לנהוג באו"ם ובסוכנויותיו בכפפות של משי? מדוע ישראל משתפת פעולה עם המשך קיומה ופעילותה של אונר"א? האם לא הגיע הזמן לבחון מחדש את יחסי ישראל לארגון הזה?
הפרדיגמה חייבת להשתנות.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם