הטבות מס
בניגוד לוויכוח שהתקשורת מנסה ללבות, הקיצוץ בהטבות לפריפריה לא קשור להתנחלויות אלא להצטרפות יישובים ערביים לרשימת הזכאים. אבל על זה אסור לדבר
כמה אתרי חדשות ועיתונים ניסו השבוע ללבות מחדש ויכוח ישן. באותה כותרת בישרו על הטבת מס ליישוב היהודי בחברון, ועל פגיעה בהטבות המס של כמה יישובים בפריפריה כמו מעלות, עכו ונהריה. המסר שהקוראים התבקשו להפנים היה שקוף. המתנחלים גוזלים את כבשת הרש של הפריפריה, ובגלל מתנחלים בחברון ישלמו תושבים בעכו ובנהריה יותר מס. בשמאל קפצו על ההזדמנות כמוצאי שלל רב, והאשימו בעיקר את הבית היהודי וקצת גם את נתניהו בהפקרת הפריפריה לטובת יהודה ושומרון.
עוד כותרות ב-nrg:
- כשהארי פגש את ברק: יום הכיף של הנשיא והנסיך
- האפיפיור: "התקפה על ישראל היא אנטישמיות"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אבל האמת שונה לחלוטין. מי שמכיר את סוגיית הטבות המס ליישובים יודע שהמתווה החדש שגובש בשבועות האחרונים על ידי יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, הוא בסך הכול תוצר של דרישת בג"ץ להכניס לרשימה יישובים נוספים, בעיקר יישובים ערביים, שלא נכללו ברשימה הקודמת וטענו שהם מופלים לרעה.
הסיבה שהטבת המס ליישובי פריפריה רבים מקוצצת במתווה החדש, אינה קשורה להטבה שתינתן או לא ליישוב היהודי בחברון או להתנחלות אחרת, אלא לעובדה שבמפה הישנה היו 187 יישובים ובמפה החדשה שגובשה ישנם 403 יישובים.
התקציב להטבות יוגדל אמנם מ־850 מיליון שקלים ל־1.2 מיליארד, ועדיין, אף שהעוגה תגדל מעט, ברור שחלוקתה למספר כפול של פרוסות מחייבת חלק מהיישובים שנהנו מהטבות גדולות, להסתפק בהטבה קטנה יותר. כל ילד יודע שאם בסוף מסיבת יום ההולדת שלו יגיעו פתאום עוד ילדים, כל אחד יקבל פרוסת עוגה קטנה יותר.
הקריטריונים החדשים שנדרשים מיישובים כדי להיכלל במפה החדשה הם קרבה של היישוב לקווי העימות, ריחוקו ממרכז הארץ, ורמתם הסוציו־אקונומית של תושביו בהתאם לאשכולות שקבעה הלמ"ס. במפה שגיבש גפני נכללים גם מספר מצומצם של יישובים ביו"ש כמו קריית־ארבע ויישובי הר חברון, וזאת משום שהם ממוקמים מדרום לקו גיאוגרפי מסוים שממנו ודרומה יישובים זכאים להטבה, בהנחה שהם עומדים בקריטריונים נוספים.
מאה המשפחות ביישוב היהודי של חברון נוספו השבוע לרשימה לא בגלל לחצים של הבית היהודי אלא מפני שהן מתגוררות מדרום לקריית־ארבע שזכתה להטבה, ולכן מלכתחילה הן היו אמורות להופיע ברשימה החדשה ורק בטעות נעדרו ממנה.
כיצד התגלגל העניין לסכסוך בין מתנחלים לעיירות פיתוח? מכיוון שאחד הקריטריונים להיכלל במתווה החדש הוא קירבה לקו עימות, דרש ח"כ בצלאל סמוטריץ', נציג הבית היהודי בוועדת הכספים, להוסיף לרשימה 61 יישובים ביו"ש שהוגדרו לפני כשנתיים על ידי משרד הביטחון כמאוימים ביטחונית. לטענת סמוטריץ', הוספת היישובים הללו עולה בסך הכול עוד 150 מיליון שקלים, ואם יישובים בעוטף עזה או בקרבת הגבול הצפוני זוכים להטבה, אין סיבה להפלות יישובים מאוימים ביטחונית ביו"ש.
סמוטריץ' העלה את דרישתו להוסיף את היישובים ולהגדיל עוד קצת את העוגה רק לפני שבוע, מכיוון שרק לאחרונה הוא נחשף למתווה החדש שגפני רקם בחדרי חדרים. גפני מצדו התעקש לא לפתוח את המתווה לדיון מחודש. הוויכוח לעיני המצלמות הפך לעימות פוליטי סוער, שבו סמוטריץ' מואשם על ידי גפני וחברים נוספים בוועדה בעיכוב ההצבעה על המתווה, ובדאגה למתנחלים על חשבון הפריפריה.
רוב כלי התקשורת וכל חברי הכנסת מהשמאל קפצו מיד על ההזדמנות. זה הרי לא 'פוליטיקלי קורקט' להודות שההטבה לעכו או מעלות מקוצצת בגלל עשרות יישובים ערביים שנוספו לרשימה בהוראת בג"ץ. לשמאל זה גם לא נוח להעלות תמיהה למה תושבי יישובים אמידים בצפון כמו בוסתן־הגליל או אמירים צריכים לקבל הטבות במס הכנסה כמו תושבי עכו או נהריה. יותר קל ונוח להאשים את המתנחלים בגנבת הטבות המס מתושבי עיירות הפיתוח. אז מה אם זו לא האמת. זה מצטלם טוב, זה מביא רייטינג, זה מעורר שדים רדומים, ובעיקר - זה פוגע בניסיון של הבית היהודי להצטייר כמפלגה של כולם ולא של מתנחלים בלבד.
נפתלי בנט, שזיהה כנראה את הפיגוע התדמיתי שעלול לצמוח מהמאבק על הכנסת התנחלויות נוספות לרשימה, החליט לוותר ולנסות לצרף את היישובים מאוחר יותר, כשהרוחות יירגעו. סמוטריץ' למד שבוועדת הכספים לא מספיק להיות צודק אלא צריך להיות גם חכם מבחינה תקשורתית. הציבור לא נחשף לעובדה שהבית היהודי הביא לתוספת של אחוז בהטבת המס לערי הגליל. הציבור גם לא יודע שרק השבוע אותו סמוטריץ', נציג המתנחלים לכאורה, היה שותף בהקמת השדולה למען יישובי הגליל. גם פעילותו בנושא תקציבים לנוער בסיכון או בעניינים של מפעלי כי"ל לא זוכה לסיקור. המצלמות נדלקות רק כשנוצר עימות עם ריח פוליטי, שמתיישב עם הדימויים שנוח לתקשורת לקבע.
אם כבר עוסקים בקריטריונים להענקת הטבה במס, הקריטריון המכריע צריך להיות מידת הביקוש של היישוב ולא מיקומו הגיאוגרפי. ההטבה לא צריכה להיות פיצוי שמקבלים אנשים שמתגוררים במקום רחוק או מאוים, אלא אמצעי להשארת אוכלוסייה חזקה במקומות שסובלים מהגירה שלילית. יישוב פופולרי בפריפריה או ביו"ש, שלא סבל מעולם מהגירה שלילית, לא צריך לקבל הטבה במס הכנסה. ההטבה נועדה בעיקר להעצים את האטרקטיביות של יישובים בפריפריה, והצמיחה החיובית או השלילית של היישוב צריכה להיות הקריטריון המרכזי כדי לזכות בה.
אטרקטיביות של יישוב לא נמדדת בשנה או שנתיים אלא לאורך זמן. יישובים שבמשך עשרות שנים סובלים מעזיבה של אוכלוסייה חזקה צריכים להיות בתוך הרשימה. יישובים קהילתיים עם רשימות המתנה של מועמדים, וערים עם גרף צמיחה חיובי לאורך שנים, בין אם הם בנגב, בגליל או ביו"ש, לא צריכים לקבל הנחה במס הכנסה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם