ההתנפלות על ברץ – גורל מי שמזוהה עם נתניהו
נברני הפייסבוק מנסים להצמיד ניחוח של הסתה דבריו של ברץ, ובולטת התגובה של ריבלין. הוא שייך לזן נכחד של כותבים מבריקים וציניים, שאינו מוכר בשל ניתוק של התקשורת הממסדית המנותקת
על ההיסטריה התקשורתית-נשיאותית סביב מינויו של רן ברץ לראש מערך ההסברה, אפשר להגיד שזו סערה במרץ, אם לא גרוע מזה – שערה במרק. כמו שאמרו בחבורת המונטי-פייטון: "לעולם אינך יכול לצפות את נחיתתה הפתאומית של האינקוויזיציה".עוד כותרות ב-nrg:
- עריקאת: "אש"ף שוקל לבטל את ההכרה בישראל"
- סלקום רוכשת את גולן טלקום ב-1.17 מיליארד
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מי שנמצא בקשר קבוע עם רן ברץ, כמוני למשל, לא רואה שום קשר בין המתקפה עליו לבין האדם שהוא מכיר. התגובה שלי כאשר ראיתי את שני מאורות הטלוויזיה של ערוץ 2 בתכנית האקטואליה של שעת חצות, חשבתי שראוי להחזיר להם שאלה: האם שמעתם אי פעם על רן ברץ? כנראה שלא. הם בוודאי שמעו על סימה קדמון, שעומדת לקבל כל רגע את פרס העיתונות של אגודת העיתונאים בכנס אילת.
רן ברץ. רק לארץ נהדרת מותר להצחיק?
צילום: אורן נחשון
רן חווה עכשיו על בשרו את גורלו של מי שהולך לעבוד לצדו של ראש הממשלה נתניהו. זה גורלו של מי שמזוהה בדרך כזו או אחרת עם נתניהו. כמובן, שהתגובה הגרועה ביותר, וגם המפתיעה ביותר, באה מבית הנשיא ריבלין.
מה הוא מתרגש כל כך? האם הוא לא שמע על חופש הביטוי? ומה עם קצת הומור? האם רק הומור מבית היוצר של הבולשביזם הקומי "ארץ נהדרת" הוא לגיטימי? איך כתבה סימה קדמון, ערב הבחירות האחרונות? "מסופקתני".
הסיבה להתנפלות המטורפת על רץ ברץ היא עמוקה; זה לא קשור כלל לאמירה הספציפית שלו בפייסבוק. מי שעוקב בקביעות אחרי העיתונות המקוונת בעולם יודע שקורים דברים חשובים – באמריקה, באזורנו, באירופה וכך הלאה, ושהדיון הפובליציסטי והפרשני באירועים הוא רציני חד ומעמיק. לא כך בישראל. בישראל קיימת שליטה ללא מצרים של מספר זעום של כלי תקשורת המשולים לערוץ אחד עכור של מידע ופרשנות.
לנגד עינינו התרחש מגה-פיגוע שלא אירע כמוהו מאז ה-11 בספטמבר 2001 - אבל אנשי התקשורת עסוקים ביבחוש בן שלולית שאיבד את השליטה למראה מחבל שדקר ישראלי ברחוב. כך יוצא שאינטלקטואלים רבים, שרואים את המציאות בעין אחרת, למשל, מעינו הכלכלית של גיא רולניק, או עינה המפלגתית של סימה קדמון, או עיני הפרשנים של צה"ל והשב"כ, הופכים לאאוטסיידרים.
יש רבים כאלה, והם מצטיינים בדבר אחד בולט: יש להם עצמאות מחשבתית, הם מתבססים על נתונים, הם לומדים מהעבר, הם משווים לארצות אחרות. כשהם עושים זאת הם לא יכולים שלא לחוות את הפער הגדול בין איך שהם תופסים את המציאות לבין איך תקשורתני הממסד, המסתווים בתור אופוזיציונרים שמאליים, מתארים את המציאות.
ד"ר רן ברץ הוא אחד מאלה. לכן הכתיבה של אותם אנשים בפורומים שעומדים לרשותם, כולל הפייסבוק, היא לפעמים קצת צינית. ברץ יושב בכפר אדומים, לא בארמון הנשיאות בירושלים. ואם הנשיא ריבלין מתקשה לקבל את שיפוטו של ברץ בדבר היותו דמות שולית, אז צר לנו.
לזכר רצח רבין השנה. ניחוח של הסתה בדבריו של ברץ לרגל יום הסקופ הגדול
טרטקובר דוד, הלוי להב
קשה גם שלא להבחין בניסיון להצמיד לדברים שכתב ברץ איזה ניחוח של הסתה בגלל יום הסקופ הגדול – ה-4 בנובמבר. אם הדברים היו באמת חמורים היו מדווחים עליהם כאשר הם נכתבו, לפני כעשרה ימים. כאשר ראש הממשלה מעוניין לחולל מפנה בנושאים מסוימים – כמו למשל בדיפלומטיה התקשורתית הסברתית של ישראל, כלפי פנים וכלפי חוץ, טבעי שהוא יתרחק מסופרי וחתני המדינה הבולשביקית התקשורתית השוכנת בבטנה של מדינת ישראל.
הוא יבחר לו דמות של אדם בעל יכולות ארגוניות ואינטלקטואליות, כמו גם נסיון תחקירי ומחקרי מרשים. אדם שנוהג לכתוב בהתבסס על נתונים ועובדות ולא מסתמך דווקא על כתביו האקטואליים של קרל מארקס או מישהו אחר. ורן ברץ הוא כזה. רן הוא אחד הכותבים הטובים המעמיקים והמבריקים בארץ הזאת. העובדה שאיננו מוכר כמו חתני וכלות פרסי העתונות, היא עדות לנתק של הממסד התקשורתי פוליטי החי לו ביקום מקביל.
מי שחי כאן, בישראל, במזרח התיכון, יודע שיש אנשי תקשורת איכותיים אחרים שאינם מהזן של נברני הפייסבוק שמגלים משהו ועושים מזה סקופ אדיר. האם הפרשנים שפוסלים כבר את המינוי דואגים גם לעדכן את קהל הצרכנים שלהם, שהם איבדו את ההגמוניה וכי לא סביר שבגלל פליטת פייסבוק המינוי של ברץ יבוטל? מסופקתני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם