קולטים את זה?

לאור מספריהם הגדלים של עולי צרפת, חובה על הממשלה לקבל במהירות מודל שישפר את תוכנית קבלתם בארץ ושילובם בתחומי העבודה והקהילה

רוחות רעות נשבו בשמי צרפת בינואר 2015: בשביעי לחודש נרצחו 12 בני אדם במערכת המגזין 'שרלי הבדו', ויומיים מאוחר יותר נרצחו ארבעה אנשים ב'היפר כשר' בפריז. בעקבות אותם פיגועים קראו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן ליהודי צרפת לעלות לארץ.

ביום שישי האחרון רעדה האדמה בפריז פעם נוספת עקב פיגועי טרור שהתרחשו בו-זמנית וגבו את חייהם של 129 בני אדם. גם אם הפעם לא כוונו התקיפות נגד מטרות יהודיות, מגמת ההסלמה של הטרור האסלאמי במדינה ברורה למדי, ואפשר להניח שהיהודים בצרפת עומדים על הכוונת של פעילי הטרור.

מאז שנת 2012 חל גידול חל בעליית היהודים מצרפת. השיא היה בשנת 2014, עם כ-7,000 עולים מהמדינה האירופית לישראל. לפי נתוני משרד הקליטה, במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2015 עלו לישראל מצרפת 6,000 איש, ונראה שבעקבות הפיגועים האחרונים הקצב רק ילך ויגבר.

מתרגשים להגיע. העולים מצרפת צילום: ג'רמי פורני

בפברואר 2015 החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכנית מיוחדת לקליטה ועידוד עלייה של יהודים מצרפת, מבלגיה ומאוקראינה לנוכח המצב המיוחד של קהילות אלו. מצד אחד ביקשה הממשלה לייצר תוכנית שתמצה את פוטנציאל העלייה הגדול, ומצד שני תקל על קליטת העולם בארץ ותהפוך את התהליך כולו למוצלח.
בתחום הקליטה דובר על התאמת מסלולי קליטה אישיים עוד בארצות המוצא, בניית סמינרים כהכנה לחיים בארץ והעברת קורסים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והתעסוקה. בנוסף עסקה התוכנית בתגבור השירותים שמקבלים העולים בארץ בצורת מיזמים לסיוע לעולים ברשויות המקומיות, תחזוק המעטפת הקהילתית סביבם, הרחבת שירותי הרווחה הניתנים להם, הנגשת שירותי הבריאות בשפות המקור, סיוע בתעסוקה ובלימוד העברית ועוד. החלטת הממשלה הזו כבר מיושמת בפועל.

התוכנית הזו נולדה על רקע המצב בצרפת, אבל גם על רקע המחסור הבולט בכרית נחיתה מרופדת וייעודית לעולים מצרפת. במה בא לידי ביטוי החוסר הזה? בניגוד ליהדות צפון אפריקה, שבקרבה פועל ארגון 'נפש בנפש' הן בתחומי העלייה והן בתחומי הקליטה ואף זוכה לשם כך בתקצוב נאה מממשלת ישראל ומגופים אחרים, ליהדות צרפת אין התארגנות מסייעת כזו. העמותות שעוסקות בעידוד העלייה והקליטה שלהם מתוקצבות כרגע בסכומים קטנים מאוד, ואינן עומדות בתבחינים שלפיהם מומן 'נפש בנפש'. כך יוצא שלמרות הגידול הניכר במספריהם, עולי צרפת אינם מקבלים את הטיפול הראוי והשירותים הייחודיים הדרושים להם.

- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אם נשאל מה המאפיינים הייחודיים לעולים מצרפת, הדורשים התייחסות ייעודית רק להם, התשובה תתחלק לכמה ממדים: מבחינת שפה, קליטתם של יהודי צרפת שונה משל יהודי צפון אמריקה. ישראל מוכוונת מאוד לשפה האנגלית ולא לצרפתית, גם ברמת מוסדות המדינה ונותני השירותים וגם ברמת האזרח הפשוט. מדברים כאן הרבה יותר אנגלית מאשר צרפתית, ולכן הדגש צריך להינתן על הנגשת השירותים לעולי צרפת.

גם האופי הקהילתי של עולי צרפת ייחודי: רובם נעים על סקאלה שבין מסורתיים לדתיים, והם מאוגדים מסביב לקהילות, לבתי כנסת ולמוסדות יהודיים. מסיבה זו יש לקלוט אותם בארץ באופן דומה, ולבנות סביב ריכוזי המגורים של העולים בתי כנסת ומוסדות שיוכלו להקל עליהם את חבלי הקליטה.

נוסף על כך, בצרפת תומכת הממשלה באזרחיה בצורות שונות, וחלק מן היהודים נשארים במדינה בשל ההטבות שהם מקבלים, הכוללים קצבאות ביטוח לאומי, סיוע בתשלום שכר הדירה, פטור ממס לעסקים קטנים ועוד. במהלך העלייה יש לשקול מתן סוג של "פיצוי" תמורת ההטבות שמאבדים העולים בבואם לארץ.

כמו כן, מערכות המדינה בתחום המשפט והחשבונאות, למשל, שונות לחלוטין בצרפת מישראל. לפיכך, עורכי דין או רואי חשבון שמבקשים לעלות ארצה נדרשים להתחיל את הכשרתם כמעט מאפס. במקביל, הליכי קבלת רישיון ישראלי למקצועות כגון רפואה, הנדסה, פסיכולוגיה ועוד הם ארוכים ומסובכים, ומקשים על העולים להשתלב בשוק העבודה ולמצוא תעסוקה. יש למצוא דרך להקל על העולים בשביל שיוכלו לעבוד במקצועם המקורי גם בישראל.

ואחרי שנפרסו כל הבעיות, כיצד יש להתמודד עם הצרכים הייחודיים של עולי צרפת? אפשרות אחת היא לשכפל את המודל של 'נפש בנפש' ומתן התמיכה הממשלתית לעמותות שמטפלות בעולי צרפת, מתוך הבנה שהן יוכלו לבצע את העבודה מולם בצורה המיטבית – הן בגלל ידיעת השפה, והן בשל ההיכרות עם המנטליות והצרכים של העולים.

אפשרות אחרת טמונה ביוזמה שתוגש בקרוב לשר הקליטה והעלייה זאב אלקין, להקמת תוכנית הוליסטית לטיפול ביהודי צרפת. במסגרת התוכנית, שלפיתוחה שותפים הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, עמותת 'גבהים' וארגון 'קאליטה' – ארגון גג של עמותות הפועלות למען יהודי צרפת – יהפוך הליך הקליטה של העולים לרצף אחד, ללא גורמים מעכבים, החל משלב ההתלבטות אם לעלות ארצה ועד קבלת ההחלטה, וכלה בתחומי הקליטה השונים, כגון דיור, תעסוקה, חינוך ועוד.

לא משנה איזו אחת מהאפשרויות תיבחר – בכל מקרה קיים צורך ממשי ומיידי להשקיע משאבים ומחשבה רבה באופן קליטתם של יהודי צרפת בארץ.