הזוועות במינכן הזכירו את האמת מאחורי הטרור הפלסטיני
חוטפי הספורטאים לא החמיצו הזדמנות להתעלל בבני הערובה, לאחר שפרצו לקודש הקודשים של האנושות. המערב נכנע להן אחר כך בעשור של פייסנות, שבו החלו להאמין לשקרים הפלסטינים
טבח מינכן שב וחוזר. מדי כמה שנים פולט הצ'רנוביל הטרוריסטי הפלסטיני הזה עוד נשורת של מידע. וכל פעם הוא מחורר ככברה את תפאורת הדיקטים של כפר פוטיומקין הפוליטי אידיאולוגי שבנו הפלסטינים ועוזריהם.• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עכשיו פורסם ב"ניו יורק טיימס", שבנוסף לכל מה שאנחנו כבר יודעים על טבח הספורטאים הישראלים לפני יותר מ-43 שנים, המחבלים לא ויתרו גם על ההזדמנות לענות את בני הערובה ולהתעלל בהם. כמו ריטואל שחוזר על עצמו, הגילויים החדשים מסתיימים בדרישתן של אלמנות הספורטאים להציב אנדרטה לזכר הנרצחים. אבל למה אנדרטה? הדרישה צריכה להיות הכרה בשותפותו של מנהיג הפלסטינים מחמוד עבאס באותו פשע היסטורי נגד האנושות.
מעטים עוד זוכרים מהו כפר פוטיומקין. זו תרומתם של הקומוניסטים בברית המועצות לתורת התעמולה. כדי להפגין לעיני האזרחים ולעיני אנשי תקשורת מהמערב את תנופת הפיתוח שלהם בנו הסובייטים במצוות סטלין תפאורות כמו על בימת צילומים הוליוודית של משהו שנראה כמו כפר; תנופת התיישבות ופיתוח.
טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן
צילום ארכיון: אי-פי
התפיסה הפוטיומקינית מרחיקת לכת גם בתחום בניית המציאות האלטרנטיבית עבור האינטלקטואלים ואנשי התקשורת. הפלסטינים שלמדו את המלאכה באותו בית מדרש של לוחמה פוליטית פסיכולוגית, הקימו כפר פוטיומקין שבנוי מדיקטים של שקרים.
כך, כאשר דאעש תופס את מרכז בימת הצילומים, באים כותבים כמו אווה אילוז ואחרים, ודואגים מיד להסביר את ההבדל המהותי בין מעשי הטבח של דאעש בפריז, לבין הטרור הצודק של הפלסטינים. יש הרי סכנה שהם שוב יזוהו עם הקטגוריה הגורפת של השתוללות הטרור הג'יהאדיסטי.
אבל טבח מינכן היה האב טיפוס של פעולת טרור, שהיא בעצם מלחמה שלמה הנמשכת כהרף עין נגד החברה המערבית, נגד התרבות, נגד ערכי החופש וכן – גם נגד מדינת ישראל והיהודים.
הטבח התבצע כזכור ב-1972 בגרמניה. לא סתם בגרמניה אלא במינכן, העיר המזוהה עם היטלר. וזה החל בפעולת חטיפה של בני ערובה בכפר האולימפי. איש לא היה מעלה על דעתו באותן שנים שמישהו יעז להביא את מלחמתו אל קודש הקודשים של האנושות.
פעולת הטרור היתה הפקה משותפת של ברית המועצות והשירותים החשאיים שלה יחד עם השירותים החשאיים של מזרח גרמניה ובביצוע ספטמבר השחור, אחד מארגוני הטרור שהשריצו הפתח' ואש"ף באותן שנים.
הטבח הביא בעקבותיו את כניעתה הגמורה של מערב גרמניה ואחר כך של עוד מדינות מערביות כמו צרפת, אוסטריה, איטליה, שוודיה ועוד לאש"ף. עשור שנות ה-70 צריך להיזכר כעשור הפייסנות שהעלה את הג'יהאד המוסלמי הטרוריסטי על המפה, כמו ששנות ה-30 העלו את גרמניה הנאצית.
היום הגענו למצב, שאחת המלים האורווליאניות של כפר פוטיומקין הפלסטיני, "הכיבוש", מסוגלת כמו במעשה קסם לרחוץ כל מעשה רצח טרוריסטי של פלסטינים. כותבי מאמרי המערכת של עתון "הארץ" כבר לא רואים את מעשה הרצח כאשר גבר, אשה או ילד נרצחים בנעיצת סכין בגבם. מאחורי הסכין הג'יהאדיסטית הם רואים רק הזדמנות לפעולה מדינית. זהו סוג של שפל מוסרי מחשבתי, שמאפיין את העולם הדיפלומטי והאינטלקטואלי.
טבח מינכן והפרטים שאין לחזור עליהם צריכים להזכיר לנו שגורלם של הפלסטינים נובע מהשתלטות כנופיית מנהיגי הטרור שיזמו את הטבח, על האוכלוסייה בשטחים; "הכיבוש" הוא מושג של אמת פוטיומקינית, ממש כמו שאנחנו ממשיכים להגיד "מחנה הפליטים" שועפאט, למרות שאין שם שום מחנה וגם לא פליטים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם